תרומת הדשן/ב/ס
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ס אריה בן אריה שמו לעולם יחיה וכשמש ינון אהובי עמיתי האלוף הר"ר אברהם. אשר שאלת על דבר הדליקה גם אודות הרכיבה בשבת שאלתי את פי א"א הגאון וציוה לי להושיבך משמו הנה מחמת הדליקה אשר יצאה בשבת בעירכם וחפרתם גומות והשויתם גומות וטחתם אבנים ועפר יחד כמו בנין נראה לא"א יצ"ו שאיסור גמור הוא זאת מכמה טעמים דהא על עסקי ממון הוא ולא דמי להא דכתב א"ז פ' מי שהוניא דבזמן הזה שאנו דרים בין הנכרים מותר לכבות הדליקה דדמי לעיר הסמוכה לספר כאשר המה שוללים וחוטפים היינו דוקא לכבות הדליקה משום דעיקר החטיפה והשלילה אשר בא בעבורה סכנת נפשות אותה חטיפה בא מחמת הדליקה וכשמכבה הדליקה אינם יכולים לחטוף עוד אבל אותם שלא כבו הדליקה וחפרו והשווה גומות לא תקנו בזה שום דבר והסכנה במקומה עומדת ואדרבא הרבו סכנה בדבר זה בשלא ימצאו הממון במזומן להם ולא נתן לדחות בדבר זה. ותו דאיכא למימר דדוקא דליקה התיר הא"ז שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה וקי"ל כר' שמעון כמו שפסקו התוס' וכמה גאונים אבל חפירה ובנין דהוו מלאכה דאורייתא איכא למימר דלא הותרה בשביל חשש סכנה כזה ע"כ נראה לא"א יצ"ו אותם בני עונשין אשר חללו שבת בחפירה ובשווי גומות ובהטחה שהוא כמו בנין יצטרכו להתענות ארבעים יום תוך זמן כמו מי' מאייר עד ר"ה ושלא לאכול בשר ולשתות יין כמו שכתוב בתשובת מהר"ס ז"ל גבי בא על נדה בשוגג וגם לתת צדקה כל איש אשר חלל שיעור חטאת בדנקא ושיערו מור"ם ז"ל שהוא י"ח פשיטין ואם ירצה אדם לפחות מקצת התעניות יתן עבור כל יום י"ב פשיטין כאשר כתב מור"ם ג"כ בתשובה דלעיל ואע"ג דאיכא דיעות הם דמחמירי טובא עכשיו דהדורות תש כח יש להקל כדברי המיקל. גם כתב רא"ם וז"ל ואף איסור הבערה דאיסור דאורייתא די בארבעים יום שלא רצופין דבנרדף הקילו. ואשר נסתפקת אם יש לדחות התעניות עד לימי החורף נראה לאדוני אבי פשיטא דהיתר הוא לדחות דאפי' אם היה נדור ובא להתענות היה יכול לדחות. ואשר כתבת מחמת הרכיבה חוץ לתחום נראה לאדוני אבי אם היה סכ"נ בדבר אינם צריכין שום כפרה אבל אם אין סכ"נ כלל אז יצטרכו לעשות ג"כ כמו שכתבתי לעיל על הדליקה כי כן כתב רא"ם על אשה שיצאה חוץ לתחום וז"ל אשה שיצאה חוץ לתחום תחומין דרבנן ותתענה ארבעים יום אך לא רצופין רק ה"ב בכל שבוע עד שישלימו ארבעים יום וזה השיעור עלה ממש לזמן אשר כתב מהר"ם מעשרה דאייר עד ר"ה. נאם פתחיה בן הגדול שבישראל: