תרומת הדשן/א/לג
שאלה לג[עריכה]
שאלה. אכל ענבים חדשים קודם הבציר ובירך עליהם שהחיינו, כשישתה אח"כ תירוש, צריך לברך שנית או לאו?
תשובה. יראה דצריך לברך שנית. וכן שמעתי מאחד מהגדולים שהורה כעניין זה, כגון שאם אכל ובירך כבר על הגודגדניות שקורים קירש"ן, חוזר ומברך זמן על אותו שקורין ווייכשל"ן או אמרעל"ן. וביש ארצות שקורין הכל קירש"ן, אלא לאילו קורין קירש"ן אדומים ולאלו שחורים, ואפילו הכי היה נראה לו לברך, דחשבינהו להו לתרי מיני לעניין ברכת זמן. וכן מצאתי בהדיא כהוראה זו בספר חסידים, ומייתי ראייה מפלוגתא דר"א ור"י בתאנים שחורות ובתאנים לבנות, תרי מיני לעניין העלאות תרומה; והוא הדין לעניין ברכת זמן דגודגדניות. ואם כן, הוא הדין נמי לעניין ענבים ותירוש, דנמי תרי מיני חשיבי, וקיימא לן כרבא דאזלינן בתר שמא, פרק בתרא דע"ז, וחמרא חדתא בענבי תרי מיני הם.
ואם תאמר: נהי נמי דתרי מיני חשובין לעניין ביטול, מכל מקום אין סברא שיברך עליהם תרי זמני, משום דהתירוש אינו בא אלא מן הענבים; ולא דמי לגודגדניות, דהתם גופים מחולקים הן וחלוקים נמי בשמן. נראה להביא ראיה דאין סברא לחלק, מהא דתנן פרק השוכר את הפועלים: היה עושה עמו בתאנים לא יאכל עמו בענבים, ואמרינן בגמרא, אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים עד שלא הלכו שתי וערב בגת, אוכלין ענבים ואין שותין יין; משהלכו שתי וערב בגת, אוכלין ענבים ושותין יין. ופירש רש"י, דקודם שהלכו שתי וערב עדיין לא נקרא שם יין על מה שבגת, ונמצאת אין מלאכתן אלא בענבים, ולכך אין שותין מן היין משום דהוה כעושה ליה במין זה ואוכל במין אחר. הא קמן דהתם נמי היין אינו בא אלא מן הענבים, והוה ליה שפיר ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית, שהרי באותן ענבים עצמן שהיין בא מהן הן עושין ואוכלין, אפילו הכי אין שותין יין משום דחשיבי תרי מיני, והוא הדין לעניין ברכת שהחיינו.