תרגום על קהלת א
תרגום על קהלת · א · >>
(א) פתגמי נבואה דאתנבא קהלת הוא שלמה בר דוד מלכא דהוה בירושלם.
(ב) כד חזא שלמה מלכא דישראל ברוח נבואה ית מלכות רחבעם בריה דעתיד לאתפלגא עם ירבעם בר נבט וית ירושלם ובית מוקדשא דאינון עתידין למחרב וית עמא בני ישראל די אינון עתידין למגלי אמר במימריה הבל הבליא עלמא הדין הבל הבליא כל מה דטרחית אנא ודוד אבא כולא הבלו.
(ג) מה מותר אית לאנש בתר די ימות מן כל טורחיה דהוא טרח תחות שמשא בעלמא הדין אלהן למעסק באורייתא לקבלא אגיר שלים לעלמא דאתי קדם מרי עלמא.
(ד) אמר שלמה מלכא ברוח נבואה דרא טבי דצדיקיא דאזיל מן עלמא בגין חובי דרא בישר דרשיעא דעתידין למיתי בתריהון וארעא לעלמי עלמין קיימא לסוברא פורענותא דאתי על עלמא בגין חוביהון דבני אנשא.
(ה) וידנח שמשא ביממא מן סטר מדינחא ואעיל שמשא לסטר מערבא בליליא ולאתריה שחיף ואזל אורח תהומא ודנח למחר מן אתר דהוא נח תמן מאתמלי.
(ו) אזיל כל סטר דרומא ביממא ומחזר לסטר צפונא בליליא אורח תהומא מחזר מחזר ואזיל לרוח עיבר דרומא בתקופת ניסן ותמוז ועל סחרנוהי תיב לרוח עיבר צפונא בתקופת תשרי וטבת נפיק מחרכי מדינחא בצפרא ועיל לחרכי מערבא ברמשא.
(ז) כל נחליא ומבועי מיא אזלין ונגדין למי אוקיינוס דמסחר לעלמא כגושפנקא ואוקיינוס ליתוהי מתמלי ולאתר דנחליא אזלין ונגדין תמן אינון תייבין למיזל מצנורי תהומא.
(ח) כל פתגמיא דעתידין למהוי בעלמא אשתלאיהו בהון נבייא קדמאין ולא יכילו למשכח סופיהון ברם הכי לית ליה רשו לגבר למללא מה דעתיד למיתי בתרוהי ולא יכילא עינא למחזי כל מה דעתיד למהוי בעלמא ולא יכילא אודנא לאתמלאה מלמשמע כל פתגמי דכל דיירי ארעא.
(ט) מה דהוה מן קדמתא הוא עתיד למהוי בתר כן ומה דאתעביד מן קדמת דנא הוא עתיד לאתעובדא עד סוף כל דרי עלמא ולית כלום פתגם חדת בעלמא הדין תחות שמיא.
(י) אית פתגם דיימר אינש חזי דין פתגם חדת הוא הא כבר הוה לעלמין ביומי דריא די הוו לקדמנא.
(יא) לית דכרנא לדריא קדמאין ואף לבתראין דעתידין למהוי לא יהי להון דכנרא עם דריא דיהון ביומי מלכא משיחא.
(יב) כד הוה שלמה מלכא יתיב על כורסי מלכותיה אתגבה לביה לחדא על עתריה ועבר על גזירת מימרא דיי וכנש סוסון ורתיכין ופרשין סגיאין וצבר כספא ודהבא לחדא ואתחתן בעממין נוכראין מן יד תקיף רוגזא דיי עלוהי ושדר לותיה אשמדאי מלכא דשידי וטרד יתיה מן כורסי(ה) מלכותיה ונטל גושפנקיה מן ידיה בגין דיהך מטלטל וגלי בעלמא לאוכיחותיה והיה מחזר על כרכי פילכי וכרכי ארעא דישראל בכא ופנן ואמר אנא רהלת דהוי שמיה שלמה מתקרי מן קדמת דנא הויתי מלכא על ישראל בירושלם.
(יג) ומסרית ית לבי למתבע אולפן מן קדם יי בזמן דאתגלי לי בגבעון לאללותי ולמשאל יתי מה אנא צבי מניה ואנא לא תבעית מניה אלהין חוכמתא למדע בין טב לביש וסוכלתנו על כל מה דאתעביד תחות שמשא בעלמא הדין וחזית כל עובדי בני אנשא חייבא גון ביש די יהב יי לבני אנשא לאסתגפא ביה.
(יד) חזיתי ית כל עובדי בני אנשא די אתעבידו תחות שמשא בעלמא הדין והא כלא הבלא ותבירות רוחא.
(טו) גבר דסריכן אורחתיה בעלמא הדין ומית בהון ולא הדר בתיובתא לית ליה רשו לאיתקנא בתר מותיה וגבר חסר מן אוריתא ופיקודיא בחיוהי בתר מותיה לית ליה רשו לאיתמנאה עם צדיקיא בגנתא דעדן.
(טז) מלילית אנא בהרהור לבי למימר אנא הא אסגיתי ואוסיפית חוכמתא על כל חכימיא די הוו קדמי בירושלם ולבי חזא סגיאות חוכמתא ומנדעא.
(יז) ויהבית לבבי למדע חוכמתא וחולחלתא דמלכותא ומנדעא וסוכלתנו בדנית למדע דאף דין הוא תבירות רוחא לגבר דמשתדל למשכח יתהון.
(יח) ארום גבר דמסגי חכמתא כד ייחוב ולא ייתב בתיובתא מסגי רגיז קדם יי ודמוסיף מנדעא וימות בטליותיה מוסיף כאיב לבא לקריבוי.
תרגום על קהלת · א · >>