תרגום על קהלת ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) אמרית אנא בלבי איזל כען הכא ואבחין בחדוא ואחזי בטוב עלמא הדין וכדו מטא עלי צערא וסיגופא אמרית במימרי הא אף דין הוא הבלו.

(ב) לחוכא אמרית בעידן צערא ליצנותא הוא ולחדוא מה הנאה ית לגבר די עבדינה.

(ג) אללית בלבי לנגדא בבית משתיא דחמרא ית בסרי ולבי דבר בחוכמתא ולאחדא בשטות עולמיא עד די בחנית וחזית אידין מנהון טב לבני אנשא דיעבדון עד דאינון קיימין בעלמא הדין תחות שמיא מניין יומי חייהון.

(ד) אסגיתי עובדין טבין דירושלם בניתי לי בתין בית מוקדשא לכפרא על ישראל ובית מקירת מלכא ואידרון פסיל לבי מדרשא דרבנן ואולם ובית דינא אבנין פסילן דתמן יתבין חכימיא ודינין ית דינא עבדית כורסיא דשן דפילא למותב מלכותא אנציבית לי כרמין ביבנה כל קבל כרמין דענבא למשתי מנהון חמרא אנא ורבני סנהדרין ואף לנסכא חמר חדת ועתיק על מדבחא.

(ה) עבדית לי גינת שקין ופרדסין ודרעית תמן כל מיני עסבין מנהון לצרוך מיכלא ומנהון לצרוך משתיא ומנהון לצרוך אסותא וכל מיני עסבי בוסמין נציבית בהון אילני סרק וכל אילני בוסמין דאיתין לותי טלני ומזיקי מן הנדקא וכל אילן דעביד פרין ותחומי מן שור קרתא דבירושלם עד כיף מיא דשלוח.

(ו) בחנית בית משקיא דמיא אידין חזי לאשקאה אילניא ואידין חזי לאשקאה עסבין ועבדית לי פרקטנין דמיא לאשקאה מנהון אפילו חורשא די מרבי קיסין לאסקא.

(ז) קניתי עבדין ואמהן מבניהון דחם ושאר עממין נוכראין וגדברין די ממנן על מזונא דביתי הוו לי לפרנסא יתי וית אנשי ביתי תרי עסר ירחי שתא וחד לפרנסותי בירחא דעיבורא אף קנין תורין וענין הוה לי יתיר מכל דריא די הוו קדמי בירושלם.

(ח) כנשית לי אף אוצרין דכסף ודהב דאפילו מתקלין ומואדנין דקשוט עבדית מן דהב טב וטסברי מלכין ופלכין אתיהיבו לי לכרגא עבדית לבית מוקדשא זייני זמרא לזמרא בהון ליואי על קורבניא וקתרוסין ואבובין לזמרא בהון זמריא וזמריתא בבית משתיא דחמרא ותפנוקי בני אנשא ודימסיא ובי בנין מרזבין דשדין מיא פשורי ומרזבין דשדין מיא חמימי.

(ט) ואסגיתי טובא ואוסיפית עתרא מן כל דריא די הוו קדמי בירושלם ברם חכמתי קמה לי והיא סייעא יתי.

(י) וכל מה דבעו מני רבני סנהדרין לדכאה ולסאבא לזכאה ולחייבא לא כליתי מנהון פשר מיליא ולא מנעית ית לבבי מן כל חדות אוריתא ארום הוה לי פנאי די לבבי בדח בחכמתא די אתיהיבת לי מן קדם יי מן כל אנשא וחדית בה יתיר מכל טרחותי ודין הוה חולקי טוב דאזדמן לי לקבלא עלוהי אגר שלים לעלמא דאתי מכל טרחותי.

(יא) ואסתכלית אנא בכל עובדי די עבדו ידי ובטורחתי די טרחית למעבד והא כולא הבלו ותבירות רוחא ולית מותר בהון תחות שמשא בעלמא הדין אלהין אית לי אגר שלים על עובדא טבא לעלמא דאתי.

(יב) ואסתכלית אנא למחזי חוכמתא וחלחולתא דמלכותא וסוכלתנו ארום מה הנאה אית לגבר לצלאה בתר גזירת מלכא ובתר פורענותא דהא כבר אתגזרת עלוהי ואתעבידת ליה.

(יג) וחזית אנא ברוח נבואה דאית מותר לחוכמתא מן שטותא יתיא כמותר נהור יומא מן חשוך ליליא.

(יד) חכימא מסתדכל ברישא מה דעתיד למהוי בסוף ומצלי ומבטל גזירתא בישתא מן עלמא ושטיא בחשוכא אזל וידעת אף אנא דאי לא מצלי חכימא ומבטל גזירתא בישתא מן עלמא כד ייתי פורענותא בעלמא אירעון חד יארע ית כולהון.

(טו) ואמרית אנא בלבבי כארעון שאול בר קיש מלכא דסט בסטותיה ולא נטר תפקידתא דאתפקד על עמלק ואתנטלת מיניה מלכותא אף אנא כדין יערענני ולמה דין חכימית אנא בכן יתיר מניה ומילילית אנא בלבי דאף דין הבלו ולית אלהן גזירת מימרא דיי.

(טז) ארום לית דכרנא לחכימא עם שטיא לעלמא דאתי ובתר מיתת גברא מה דהוה כבר ביומוהי כד ייתון יומיא דעתידין למהוי בתרוהי כולא אשתכח ואיכדין יימרון בני אנשא דהיא סופא דצדיקיא כסופא דחיבא.

(יז) וסניתי אנא ית כל חיין בישין ארום ביש עלי עובדא בישא די אתעביד על בני אנשא תחות שמשא בעלמא הדין ארום כולא הבלו ותבירות רוחא.

(יח) וסניתי אנא ית כל טרחוהי די טרחית תחות שמשא בעלמא הדין בגין דאשבקיניה לרחבעם ברי דאתי בתרי וייתי ירבעם עבדיה ויסב מן ידוי עשרתי שבטיא ויחסין פלגות מלכותא.

(יט) ומן ידע החכים יהא או טפש מלכא דעתיד למהוי בתרי וישלט בכל טרחותי די טרחית בעלמא הדין ובכל מה דאתקינית בחוכמתי תחות שמשא בעלמא הדין ותהית בלבי ותבית למימר אף ית דין הבלו.

(כ) וחזרית אנא ליאשא ית לבי על כל טורחא די טרחית למקני ודחכימית לתקנא תחות שמשא בעלמא הדין.

(כא) ארום אית גבר די טורחיה בחוכמתא ובסוכלתנו ובצדקו וימות בלא ולד ולגבר דלא טרח ביה יתניניה למהוי חולקיה אף דין הבלו ובישתא רבתא.

(כב) ארום מה הנאה אית ליה לגבר בכל טורחיה ובתבירות לביה די הוא טרח תחות שמשא בעלמא הדין.

(כג) ארום כל יומוהי כאיבין ותקיף רוגזיה גוניה אף בליליא לא דמיך מן הרהורי לביה אף דין הבלו הוא.

(כד) לית דשפיר באנשא אלהן די ייכול וישתי ויחזי ית נפשיה טב קדם בני אנשא למעבד ית פקודיא דיי למהך באורחן דתקנן קדמוהי בגין דיוטיב ליה מן טורחיה אף דין חזית אנא דגבר דמצלח בעלמא הדין מן ידא דיי הוא דאתגזר למהוי עלוהי.

(כה) ארום מן הוא די עסיק בפתגמי אוריתא ומן הוא גברא דאית ליה חששא מן יום דינא רבא דעתיד למיתי בר מני.

(כו) ארום לאנש דתקנן עובדוהי קדם יי יהב חוכמתא ומנדעא בעלמא הדין וחדוא עם צדיקיא לעלמא דאתי ולגברא חייבא יהב גון ביש למכנש ממון ולמצבר קנין סגי למהוי מתנסיב מיניה למהוי מתיהיב לגבר דשפיר קדם יי אף דין הבלו הוא לחייבא ותבירות רוחא.