תרגום:חוקת מצרים (2014)
חוקת מצרים (2014) מתוך
חוקת הרפובליקה הערבית של מצרים
המקור בערבית. לפרטים ראו: חוקת מצרים (2014).
מבוא
בשם אללה הרחמן והרחום, זו חוקתנו
מצרַים, מתנת הנילוס למצרִִים, ומתנת המצרִים לאנושות.
מצרים, שבפלא מיקומה הגיאוגרפי וההיסטורי מהווה היא את לב העולם כולו, נקודת המפגש של תרבויותיו השונות, צומת הדרכים של נתיבי השיט שלו ושל נקודות החיבור שלו. היא הראש של אפריקה הצופה על הים התיכון, והשפך של גדול נהרותיה: הנילוס.
זוהי מצרים, מולדת נצחית למצרים, ומסר של שלום ואהבה לכל העמים.
בראשית הפציע שחר הנפש האנושית והופיע בלבבות אבותינו הכבירים. רצונם הטוב התלכד לאחד, והם הקימו את המדינה הריכוזית הראשונה, שסדרה וארגנה את חיי המצרים על גדות הנילוס. הם יצרו את ביטויי התרבות המופלאים ביותר, ולבבותיהם שאפו אל השמיים, עוד לפני שהכירה הארץ את שלוש הדתות השמימיות.
מצרים היא ערש הדת, ודגל תפארת הדתות השמימיות.
באדמתה גדל זה אשר עמו דיבר האלוהים, נתגלה לו האור האלוהי והורדה לו השליחות בהר סיני.
על אדמתה טיפלו המצרים בבתולה הקדושה ובבנה, ומאוחר יותר מסרו אלפי שהידים כדי להגן על כנסיית אדוננו המשיח.
וכאשר נשלח חותם השליחים, אדוננו מחמד עליו הברכה והשלום, לבני האנוש כולם, כדי להוסיף שלמות למידות הטובות של המוסר, נפתחו לבבותינו ושכלינו לאור האסלאם, והיינו לטובי חיילי הארץ אשר נלחמים מלחמת קודש למען האלוהים, והפצנו את מסר האמת ואת לימודי הדת בקרב בני האדם.
זוהי מצרים, מולדת בה אנו חיים והיא בנו חיה.
בעידן המודרני, נאורו השכלים, והאנושות הגיעה לבגרותה התבונית, ואומות ועמים התקדמו בדרך המדע, כשהם מעלים על נס את החירות והשוויון. מחמד עלי יסד את המדינה המצרית המודרנית, שעמוד התוך שלה צבא לאומי, ובן אלאזהר רפאעה (אלטהטאוי) קרא לכך שהמולדת תהיה "מקום של אושר משותף בין בניה". אנו, המצרים, התאמצנו להצטרף לשיירת הקדמה, ומסרנו שהידים וקרבנות בהתקוממויות, מהומות ומהפכות רבות, עד שצבאנו הלאומי ניצח, בעבור רצונו הגורף של העם במהפכת "ה-25 בינואר-30 ביוני", אשר קראה לחיים של חירות וכבוד האדם לאור הצדק החברתי והשיבה ללאום את רצונו החופשי.
מהפכה זו היא המשך של דרך המאבק הלאומי, שבין מנהיגיו הבולטים היו אחמד עראבי, מצטפא כאמל ומחמד פריד, וכן שיאן של שתי מהפכות כבירות בהיסטוריה המודרנית שלנו:
מהפכת 1919, שסילקה את עול החסות הבריטית מעל כתפי מצרים והמצרים ועיגנה את עקרון האזרחות והשוויון בין בני הקהילה הלאומית. מנהיגה, סעד זע'לול, ומחליפו, מצטפא אלנחאס, שאפו ליצור דמוקרטיה, בהדגישם כי "הצדק מעל הכוח, והאומה מעל הממשלה". טלעת חרב הניח במהלכה את אבן הפינה של הכלכלה הלאומית.
מהפכת ה-23 ביולי 1952, אותה הנהיג המנהיג הנצחי גמאל עבד אלנאצר, ואשר רצון העם אימץ אותה לחיקו. חלום הדורות לפינוי (של הבריטים ממצרים) ולעצמאות התממש, ומצרים הדגישה את השתייכותה הערבית ונפתחה בפני היבשת שלה, אפריקה, ובפני העולם האסלאמי. היא תמכה תמיכה חוצת יבשות בתנועות השחרור והתקדמה בצעדים יציבים בדרך הפיתוח הכלכלי והצדק החברתי.
מהפכה זו היא המשך של הדרך המהפכנית הלאומית המצרית, ועדות לקשר האמיץ בין העם המצרי וצבאו הלאומי, אשר נשא את הפיקדון והאחריות לשמירת הלאום, בזכותה ניצחנו במלחמותינו הגדולות, החל בסילוק התוקפנות המשולשת בשנת 1956 ועד הבסת התבוסה בניצחון אוקטובר, שהעניק לנשיא אנור אלסאדאת מעמד מיוחד בהיסטוריה הקרובה שלנו.
מהפכת ה-25 ביונאר-30 ביוני היא יוצאת דופן בין המהפכות הגדולות בהיסטוריה האנושית בעוצם ההשתתפות של העם, אשר הוערכה בעשרות מיליונים, בתפקיד הבולט של הנוער ששאף לעתיד זורח, בכך שהציבור דילג על פערי מעמדות והתפישות לעבר אופק לאומי ואנושי רחב יותר, בכך שצבא העם שמר על רצון העם, ובכך שהיא זכתה לברכת אלאזהר הקדוש והכנסייה הלאומית. היא אף יוצאת דופן בהיותה שקטה ובשאיפתה לממש חירות וצדק חברתי גם יחד.
מהפכה זו היא סימן ובשורה – סימן לעבר שעודנו נוכח, ובשורה לעתיד אליו שואפת האנושות כולה.
העולם כעת על סף הפיכת הדפים האחרונים של העידן אשר קרעוהו סכסוכים בין המזרח והמערב, ובין הצפון והדרום. התגלעו בו מאבקים ומלחמות, בין מעמדות ועמים, ונפוצו סכנות המאיימות על הקיום האנושי ועל החיים על האדמה שהאל הציבנו עליה לשומרה. האנושות מקווה לעבור מעידן התבונה לעידן החוכמה, כך שנבנה עולם אנושי חדש אותו יובילו האמת והצדק ויובטחו החירויות וזכויות האדם. אנו המצרים סבורים כי מהפכתנו היא שיבתנו לתרום לכתיבת היסטוריה חדשה לאנושות.
אנו מאמינים כי אנו יכולים לשאוב השראה מהעבר, ליצור תחייה בהווה ולסלול את הדרך לעתיד. אנו יכולים לבנות את הלאום ולהיבנות בו.
אנו מאמינים כי לכל אזרח יש הזכות לחיות על אדמת הלאום הזה בביטחון ובבטחה, וכי לכל אזרח זכות על יומו ועל עתידו.
אנו מאמינים בדמוקרטיה כאמצעי, כמטרה וכדרך חיים, בפלורליזם פוליטי, ובחילופים בלתי-אלימים של השלטון. אנו מדגישים את זכותו של העם ליצור את עתידו, הוא לבדו מקור השלטון. החירות, כבוד האדם והצדק החברתי הם זכות של כל אזרח, הריבונות, בלאום ריבון, שלנו ושל הדורות הבאים אחרינו.
אנו כותבים כעת חוקה המגשימה את חלום הדורות לחברה משגשגת ומלוכדת, מדינה צודקת המממשת את שאיפות היום והמחר של הפרט והחברה.
אנו כותבים כעת חוקה המשלימה את בנייתה של מדינה דמוקרטית מודרנית שממשלתה אזרחית.
אנו כותבים חוקה באמצעותה אנו סוגרים את הדלת בפני כל שחיתות וכל עריצות, ובה אנו מטפלים בפצעי העבר, מתקופת החקלאי הרהוט הקדום, ועד קורבנות ההזנחה ושהידי המהפכה של זמננו, ומסירים את האפלה מעל עמנו אשר סבל ארוכות.
אנו כותבים חוקה המדגישה כי עקרונות השריעה האסלאמית הם המקור העיקרי לחקיקה, וכי מקור הסמכות לפרשנותה הוא מכלול פסקי הדין של בית המשפט החוקתי העליון בעניין זה.
אנו כותבים חוקה הפותחת בפנינו דרך לעבר העתיד, התואמת להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, אשר השתתפנו בניסוחה וחתמנו עליה.
אנו כותבים חוקה המבטיחה את חירויותינו ושומרת על הלאום מכל מה שמאיים עליו או מאיים על אחדותנו הלאומית.
אנו כותבים חוקה המממשת את השוויון בינינו בכל הנוגע לזכויות וחוקה, ללא יוצא מן הכלל.
אנו, האזרחיות והאזרחים, אנו בני העם המצרי, הריבון בלאום ריבון, זהו רצוננו וזוהי חוקת מהפכתנו.
פרק ראשון: המדינה
1#. הרפובליקה הערבית של מצרים היא מדינה ריבונית, מאוחדת, שאינה ניתנת לחלוקה, ולא ניתן לוותר על שום דבר ממנה, ששיטתה היא רפובליקה דמוקרטית, המבוססת על אזרחות ושלטון החוק. העם המצרי הוא חלק מהאומה הערבית, הפועל למען שילובה ואחדותה. מצרים היא חלק מהעולם האסלאמי, שייכת ליבשת אפריקה, גאה בהרחבה האסייתית שלה ותורמת לבניית הציוויליזציה האנושית.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.