תפארת ישראל (מהר"ל)/פרק נג
בזה הפרק נוסיף ראיה מדברי חכמים, "במדרש: חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי ט, א). "טָבְחָה טִבְחָהּ" (מָסְכָה יֵינָהּ) "אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" (שם ב). "זו אסתר המלכה, בשעה שהגיע צער לישראל התקינה סעודה לאחשורוש ולהמן הרשע ושכרתם יין ביותר, וכסבור היה המן בעצמו שחלקה לו כבוד, והוא לא ידע שפרשה לו מצודה, שמתוך ששכרה אותו יין קנתה אומתה לעולם, אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא, איזה שם טוב שקנתה, שכל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים לא בטלים לעולם, שנאמר לֹא יַעַבְרוּ" וגו' (אסתר ט, כח). "ר"א אומר אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, שנאמר וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם" (ויקרא טז, לד) ע"כ. ויש מפרשים מה שאמר "כל המועדים עתידים להיות בטלים". היינו על ידי גזרת שמד היו בטלים המועדים, אבל פורים ויום הכפורים לא נתבטלו על ידי שמד, וזה הבטחה בלבד לישראל, ואין המדרש מוכח כך, רק דקאי על מה שאמר אף ערכה שלחנה בעולם הזה ובעולם הבא. אבל הפירוש הוא כמשמעו שמצות בטלות לעתיד ופורים ויום הכפורים לא יהיו בטלים. ואם תשאל למה אלו שני המועדים לא יהיו בטלים, דבר זה לפי ענין אלו המצות, כי ענין אלו המועדים הם כמו התחיה, שאחר שהגיעו למיתה יחזרו לחיים כבראשונה, וכן יום כפורים שהאדם אשר הוא חוטא ונגזר עליו המיתה יחזור לו החיים, ולפיכך פורים אשר הגיעו לחרב וחזר להם החיות, אין ספק שהגיע להם דבר זה ממדרגה עליונה שממנה החיות שלא בטבע, כי החיות הטבעי כבר נגזר על זה המיתה, ואי אפשר רק שפתח להם השם יתברך שער העליון אשר ממנו חזר להם החיים, וכן יום כפורים אחר שנגזר עליו המיתה כאשר יחזור לו החיים אי אפשר רק על ידי עולם העליון ודבר זה מבואר. ולכך ראוי שאלו שני מועדים בפרט לא יהיו בטלים לזמן התחיה, כי אלו המועדים הם גם כן ממין אותו העולם ודוגמתו, ואין בטול דבר לעתיד כאשר יחזרו לחיות שלהם, כי אלו שני המועדים גם כן כך, שאחר שנגזר המיתה חזר החיים מן השם יתברך. וכאשר אתה תבין עוד אלו שני המועדים הנה הם שניהם שוים, וזה כי ביום הכפורים מקריבים שני שעירים, ובמדרש (ב"ר פ' ס"ה) "וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים" (בראשית כז, ט). "טובים לך טובים לבניך, טובים לך שעל ידיהם אתה נוטל הברכות, וטובים לבניך שעל ידם מתכפר להם, דכתיב כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז, ל) ע"כ. ועוד במדרש (ב"ר שם) "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם" (ויקרא טז, כב). "היה נוטל הקדוש ברוך הוא עונות ישראל ונותן אותם על עשו, שנאמר ונשא השעיר עליו את כל עונותם. ואין שעיר אלא עשו, שנאמר הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר" (בראשית כז, יא) ע"כ. הרי מדרגת יום כפורים שהוא יתברך היה נותן עונש של יעקב על עשו, וכן היא מדרגת פורים מה שהיה רוצה המן שהוא מזרע עשו לעשות למרדכי שהוא מזרע יעקב שהיה חפץ לאבדו, נטל הקדוש ברוך הוא ונתן על זרע עשו הוא המן ונאבד, ודברים אלו הם דברים גדולים ומופלגים, ואין כאן מקומם כי פירשנו דבר זה במקומו. כלל הדבר מה שהיו ישראל מנצחים כח עשו הוא מדרגה עליונה מעולם העליון, וכן ביום הכפורים נצוח סמא"ל הוא כח עשו, כמו שמבואר מדברי חכמים הוא למעלה מן עולם הזה, ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים. כי אלו שנים הם בטול כח עשו שבא לעולם כמו שהתבאר, ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון אין בטול להם אף לזמן התחיה שיתבטלו עניני עולם הזה, ואין זה נחשב בטול התורה כמו שהתבאר למעלה, כי עולם התחיה הוא סדר אחר, והשם יתברך סדר העולם לפי מה שראוי לעולם, אבל שתהיה התורה בטלה מכל וכל דבר זה אינו מן הטעם אשר התבאר לפני זה, כי התורה כולא בה, כמו שאמרו (אבות פ"ה, כב) "הֲפָךְ בָּהּ" (וַהֲפָךְ בָּהּ) "דְּכֹלָּא בָהּ". אף סדר התחיה, ולכך השגת התורה היא לעולם ולעולמי עולמים. ובמדרש (במ"ר פ' כ') "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג). "ראה שישראל יושבים לפני הקדוש ברוך הוא כתלמיד לפני רבו ומבררים כל פרשה ופרשה למה נכתבה, וכן הוא אומר כִּי לַיּשְׁבִים לִפְנֵי ה' יִהְיֶה סַחְרָהּ" (ואתננה) (ישעיה כג, יח). "לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" (ישעיה ל, כ). "ומלאכי השרת שואלים אותם מה הורה להם, לפי שאינם יכולים לכנוס למחיצתן" ע"כ. בזה המדרש גלו כי השגת התורה לא יהיה בטל לעולם ויהיו משיגים בתורה, כי התורה היא כוללת הכל, וכאשר משיג בתורה משיג סדר הכל, ואם שיהיו מצות התורה בטלות שאינם צריכים לעולם התחיה, מכל מקום התורה לא תהיה בטלה כאשר בה השגת הכל יהיה צריך או אין צריך, ויש בה דברים שהם לפי סדר עולם התחיה גם כן, כמו שאמרו כל המועדים יהיו בטלים ופורים ויום הכפורים לא יהיה בטל. כי הם לפי סדר עולם התחיה. ואמרו עוד במדרש: "לעתיד הקדוש ברוך הוא יהיה מגלה טעמי התורה". ודבר זה מבואר כי התורה בעצמה אין בטול רק כי יהיה הכל לפי סדר העולם מה שראוי שיהיה באותו עולם, ומה שאמר בכאן שלא יוכלו מלאכי השרת לכנוס לפנים ממחיצתן של ישראל, דבר זה נתבאר במקום אחר: