תפארת האדם/טז
טז
[עריכה]ראב"ע שמות יט,כ: דע כי נשמת האדם עליונה ונכבדת. והיא מעולם אמצעי, והגוף מהעולם השפל, ואין מדבר העולם השפל, רק האדם לבדו. גם שומע הוא האדם שהמדבר אליו הוא רוצה להבינו מה שיש בלבו, ולא יוכל המשכיל לחדש לשון, רק הידוע הנמצא, וכל הלשונות בנויות על מתכונת דמות אדם שהוא מורכב מהנשמה, שאינה גוף, ומגוף שהוא מורכב מד' שרשים. והנה כאשר ידבר האדם לאדם בדברי אדם בלשון שהוא יודע, יבין דבריו ודמותם כמתכונתם. ואם ירצה לדבר על שפלים מבני אדם, יצטרך להגביה מעלתם ולשומם כדמות בני אדם עד שיבין השומע. על כן שמו ראש לארץ, וראש לעפרות תבל, ופה: "ותפתח הארץ את פיה", גם ירך: "מירכתי ארץ". ואמר: "יד הירדן", "בלב ים", ורבים ככה.