תניא מנוקד/חלק ב/פרק ה
פֶּרֶק ה
[עריכה]וְהִנֵּה עַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה1: בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבְרוֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין; רָאָה שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים, שִׁתֵּף בּוֹ מִדַּת רַחֲמִים, דְּהַיְינוּ הִתְגַּלּוּת אֱלֹהוּת עַל יְדֵי צַדִּיקִים וְאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וְהִנֵּה עַל זֶה אָמְרוּ בַּזֹּהַר2, דִלְעֵילָא בְּסִטְרָא דִקְדֻשָּׁה עִלָּאָה אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא, דְּהַיְינוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה. פֵּירוּשׁ, דִּשְׁתֵּיהֶן הֵן מִדּוֹת אֱלֹהוּת לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל הַנִּבְרָאִים וְהַשָּׂגָתָם, דְּאִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת.
וְאַף הַשָּׂגַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בִּנְבוּאָתוֹ לֹא הָיְתָה בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתוֹ בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה, וְאַף גַּם זֹאת – לֹא בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, חֶסֶד וּגְבוּרָה, אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָן בְּמִדּוֹת שֶׁלְּמַטָּה מֵהֶן בְּמַדְרֵגָה, שֶׁהֵן מִדּוֹת נֶצַח הוֹד יְסוֹד [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעַר הַנְּבוּאָה]. רַק שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָם שֶׁל צַדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן הוּא הַשָּׂגַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַחַיּוּת וְאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מִשְּׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהוּא מְזוֹן נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי מֵהִתְפַּשְּׁטוּת שְׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ נִמְתַּח רָקִיעַ עַל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וְרָקִיעַ זֶה נִקְרָא רָזָא דְאוֹרַיְיתָא, וּבוֹ סוֹד כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הַנְּתוּנָה מִשְּׁתֵּי מִדּוֹת אֵלּוּ, כְּדִכְתִיב3: מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. וּמֵרָקִיעַ זֶה נוֹטֵף טַל לִמְזוֹן הַנְּשָׁמוֹת, דְּהַיְינוּ יְדִיעַת סוֹד כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי הָרָקִיעַ הַזֶּה הוּא סוֹד הַדַּעַת, וְהַתּוֹרָה הִיא מְזוֹן הַנְּשָׁמוֹת בְּגַן עֵדֶן, וְהַמִּצְוֹת הֵן לְבוּשִׁים, כַּמְּבֹאָר כָּל זֶה [בַּזֹּהַר וַיַּקְהֵל דַּף ר"ט ור"י וּבְעֵץ חַיִּים שַׁעַר מ"ד פֶּרֶק ג']: