תניא מנוקד/חלק א/פרק כה
פרק כה
[עריכה]וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב1 "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד" וגו', שֶׁבְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם וּברְשׁוּתוֹ הוּא לְהַעֲבִיר רוּחַ שְׁטוּת וְהַשִּׁכְחָה מִקִּרְבּוֹ, וְלִזְכֹּר וּלְעוֹרֵר אַהֲבָתוֹ לַה' אֶחָד הַמְּסֻתֶּרֶת בְּוַדַּאי בִּלְבָבוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וּבִלְבָבְךָ". וְנִכְלָל בָּהּ גַּם דְּחִילוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִפָּרֵד בְּשׁוּם אֹפֶן מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם טַעַם וְשֵׂכֶל מֻשָּׂג, אֶלָּא בְּטֶבַע אֱלֹהִי. וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁבִירַת הַתַּאֲווֹת הַקַּלָּה מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, שֶׁקָּרוֹב אֵלָיו הַדָּבָר יוֹתֵר לִכְבֹּשׁ הַיֵּצֶר. הֵן בִּבְחִינַת "סוּר מֵרָע", אֲפִלּוּ מֵעֲבֵרָה קַלָּה שֶׁל דִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁנִּפְרָד בָּהּ מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ כְּמוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי גַּם בַּעֲבוֹדָה זָרָה יָכוֹל לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ. וְאַף שֶׁהָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב' אֵין מַסְפִּיקִין כו'2, הַיְנוּ שֶׁאֵין מַחֲזִיקִים יָדוֹ לִהְיוֹת לוֹ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר לַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה; אֲבָל אִם דָּחַק הַשָּׁעָה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְאַף עַל פִּי כֵן כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה, וְלַעֲשֹוֹת תְּשׁוּבָה אַחַר כָּךְ. וְהַיְנוּ מִפְּנֵי אוֹר ה' הַמְּלֻבָּשׁ בְּנַפְשָׁם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת זְמָן וְשָׁעָה כְּלָל, אֶלָּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן, וְשַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל עָלָיו כַּנּוֹדָע.
וְהֵן בִּבְחִינַת "וַעֲשֵׂה טוֹב", לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי בִּגְבוּרָה וְאֹמֶץ הַלֵּב נֶגֶד הַיֵּצֶר, הַמַּכְבִּיד אֶת גּוּפוֹ וּמַפִּיל עָלָיו עַצְלָה, מִבְּחִינַת יְסוֹד הֶעָפָר שֶׁבַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, מִלְּהַטְרִיחַ גּוּפוֹ בִּזְרִיזוּת בְּכָל מִינֵי טֹרַח וַעֲבוֹדַת מַשָּׂא בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ טֹרַח וְעָמָל, כְּגוֹן לַעֲמֹל בַּתּוֹרָה בְּעִיּוּן וּבַפֶּה, לָא פָּסֵק פֻּמֵּהּ מִגִּירְסָא, וּכְמַאֲמַר רַזַ"ל3: "לְעוֹלָם יָשִׂים אָדָם אֶת עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה כְּשׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשּׂאוֹי". וְכֵן לִתְפִלָּה בְּכַוָּנָה בְּכָל כֹּחוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁהִיא בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן, כְּמוֹ עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה. וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ מִמִּלְחֲמוֹת הַיֵּצֶר וְתַחְבֻּלּוֹתָיו, לְקָרֵר נֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְהַפְקִיר מָמוֹנוֹ וּבְרִיאוּת גּוּפוֹ. שֶׁלַּעֲמֹד נֶגְדּוֹ וּלְכָבְשׁוֹ קָרוֹב מְאֹד אֶל הָאָדָם, כְּשֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ שֶׁלְּנַצֵּחַ הַיֵּצֶר בְּכָל זֶה וְיוֹתֵר מִזֶּה וְלַעֲשֹוֹת הֶפְכּוֹ מַמָּשׁ קַל מְאֹד מִיִּסּוּרֵי מִיתָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ. וְיִסּוּרֵי מִיתָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ, הָיָה מְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שֶׁלֹּא לִפָּרֵד מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן כְּדֵי לְדָבְקָה בוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדָה זוֹ, יִתְגַּלֶּה בָּהּ פְּנִימִית רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת פָּנִים וְגִלּוּי רַב וְלֹא בְהֶסְתֵּר כְּלָל. וּכְשֶׁאֵין שׁוּם הֶסְתֵּר פָּנִים בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, אֲזַי אֵין דָּבָר נִפְרָד כְּלָל וּכְלָל לִהְיוֹת יֵשׁ וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; וְלָזֹאת תִּהְיֶינָה נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְהַחִיּוּנִית וּלְבוּשֵׁיהֶן כֻּלָּן מְיֻחָדוֹת בְּתַכְלִית הַיִּחוּד בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן וְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.
וְיִחוּד זֶה לְמַעְלָה הוּא נִצְחִי לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ וּרְצוֹנוֹ לְמַעְלָה מֵהַזְּמָן. וְכֵן גִּלּוּי רְצוֹנוֹ שֶׁבְּדִבּוּרוֹ, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, הוּא נִצְחִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב4: "וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם", וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים כו' וְלֹא יַחֲלִיף וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים וכו'.
אֶלָּא שֶׁלְּמַטָּה הוּא תַּחַת הַזְּמָן, וּבְאוֹתָה שָׁעָה לְבַדָּהּ שֶׁעוֹסֵק בָּהּ בַּתּוֹרָה אוֹ בַּמִּצְוָה; כִּי אַחַר כָּךְ אִם עוֹסֵק בְּדָבָר אַחֵר, נִפְרָד מֵהַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה. וְהַיְנוּ כְּשֶׁעוֹסֵק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כְּלָל לַעֲבוֹדַת ה'. וְאַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁחוֹזֵר וְשָׁב לַעֲבוֹדַת ה' אַחַר כָּךְ, לַתּוֹרָה וְלִתְפִלָּה, וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה מֵה' עַל שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לַעֲסֹק אָז בַּתּוֹרָה וְלֹא עָסַק, ה' יִסְלַח לוֹ, כְּמַאֲמַר רַזַ"ל5: "עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ". וְלָזֶה תִּקְנוּ בִּרְכַּת "סְלַח לָנוּ" שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁאֵין אָדָם נִצּוֹל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם. וּכְמוֹ הַתָּמִיד, שֶׁהָיָה מְכַפֵּר עַל מִצְוֹת עֲשֵׂה. וְאֵין זֶה אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא מַמָּשׁ הוּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּשׁוּבָה וּלְכָךְ חוֹטֵא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וּבָזֶה יוּבָן לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה לַדּוֹר שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, לְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ. וַהֲלֹא הִבְטִיחַ לָהֶם6: "פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה'" וגו'? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁקִּיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ תָּלוּי בָּזֶה שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד עִנְיַן מְסִירַת נַפְשׁוֹ לַה' עַל יִחוּדוֹ, שֶׁיִּהְיֶה קָבוּעַ בְּלִבּוֹ תָּמִיד מַמָּשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה, לֹא יָמִישׁ מִזִּכְרוֹנוֹ, כִּי בָּזֶה יוּכַל לַעֲמֹד נֶגֶד יִצְרוֹ לְנַצְּחוֹ תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.