תורת העולה/הקדמה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מנחות סוף פרק בתרא : "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" (תהלים, קלד), מאי בלילות, א"ר יוחנן אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאילו עסקו בעבודה לעולם.

א"ר לקיש מאי דכתיב (ויקרא, ז) "זאת התורה לעולה ולחטאת וגומר", כל העוסק בתורת החטאת כאילו הקריב חטאת וכו'.

"ובכל מקום מקטר מוגש לשמי" -- וכי בכל מקום מוקטר ומוגש? אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקים בעבודה בכל מקום מעלה אני עליהם כאילו מקטירים ומגישין לשמי.

ואמרינן שם: תלמידי חכמים העוסקים בתורה כאילו נבנה בית המקדש בימיהם.

ובמדרש רבתי פרשת צו ר' אמר תרתי. אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות. מ"ט "גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וכו'" (הושע, ח). רב הונא אמר חורי "כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה" (מלאכי, א) -- וכי יש מנחה טהורה בבבל? אלא איזה זה משנה. אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים במשנה כאילו אתם מקריבים קרבן. שמואל אמר "ואם נכלמו מכל אשר עשו וגו" (יחזקאל, מג) וכי יש צורת הבית עד עכשיו? אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו אתם בונין אתו, עכ"ל.

וכן הוא שם במדרש תנחומא ובמדרש הנעלם פרשת וירא אליו. אמר רב כרוספדאי האי מאן דמדכר בפומיה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות עניינא דקורבנייא ותקרובתא ויכוין בהו -- ברית כרותה הוא דאינון מלאכיא דמדכרינן חובייא דבני נשא לאבאשתא לון דלא יכלין למעבד ליה רעה אלא טובה. עכ"ל.

ואמרינן במדרש תנחומא פר' צו גדולה תורה יותר מכל הקרבנות שנאמר "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו'", כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה, כאילו הקריב מנחה, כאילו הקריב חטאת ואשם ומלואים וזבח השלמים. עכ"ל התלמוד והמדרשות בענין זה.

ומעתה אומר מאחר שחרב המקדש בעונותינו ובעונות אבותינו ואין לנו מקדש ולא כהן מקריב קרבן שיכפר בעדנו -- אין לנו שיור לכפרת נפשנו כי אם התורה הזאת. ואמרינן פרק בתרא דתענית שאמר לו אברהם להקב"ה בברית בין הבתרים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהן? אמר לו כבר הקדמתי להם סדר הקרבנות, כל זמן שעוסקין בהם מעלה אני עליהם כאילו הקריבו קרבן לפני.

ולכן תקנו חז"ל לקרות בכל יום פרשת התמיד ולשנות משנת איזה מקומן כדי שתעמוד הזכירה ההיא במקום הקרבת הקרבן, ודבר ידוע שלא על אלו דברים לבד יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה'.

וז"ל וזה לשון ה[רבינו] בחיי סוף ויקהל: ודע כי סיפור המשכן וכליו והחקירה בהן בתכונות צורותיו ומובאיו אף על פי שאין בית המקדש קיים מצווה גדולה כו', עד על אחת כמה וכמה אם נזכה להשיג תוכן הענין להשכיל אחד מרמזותיהן, והוא שהזכיר דוד ע"ה על ענין הזה הנסתר והנגלה (תהילים מח, יג) "סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון" עד כאן לשונו. [לא נגמר...]