תורה לשמה/תקטז
שאלה אדם שנפטר והניח יורש בן אחיו כי לא היו לו בנים והאלמנה רוצה שיניחו ב' אנשים עניים ויר"ש שילמדו עד סוף י"ב חודש למנוחת הנפטר בעלה ויתנו להם פרס מעזבון בעלה שכן מנהג אנשי העיר ההיא לעשות כן למנוחת הנפטרים תוך י"ב חודשים. גם רוצה שיקנה היורש הנז' המפטירים בכל שבת שיעלה מפטיר וידור צדקה למנוחת הנפטר ויעשו לו השכבה כנהוג והיורש ממאן בזה באומרו שדברים אלו הם מנהג בעלמא ומה זכות יש להנפטר במצוה וצדקה שנותנים אחרים על שמו ואין זכייה בצדקה אלא להיורש שעכשיו הוא זכה בממון ושלו הוא ואין תועלת להנפטר במצוה וצדקה שיעשה הוא למנוחתו מזה הממון שהוריש לו. ויודענו אם יש ממש בדברי היורש בזה או לאו ושכמ"ה.
תשובה הן אמת כי עיקר הזכות לאדם במצוה וצדקה הוא במה שיעשה הוא בעצמו בחייו עכ"ז גם אחרי פטירתו יש לו זכות במצוה וצדקה שעושים על שמו לזכותו ולמנוחת נפשו ועל כן הוא מנהג העולם שמרבים במצות וצדקות תוך י"ב חודש למנוחת הנפטר והוא כי ידוע מ"ש במרדכי והביאו בב"י א"ח סי' תרכ"א מה שהורגלו לידור צדקה ביוה"כ בעבור המתים יש להביא ראיה מן הספרא כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מלמד שהמתים צריכין כפרה ע"כ גם איתא במדרש תנחומא ריש פ' האזינו כפר לעמך ישראל אלו החיים אשר פדית אלו המתים מכאן שהחיים פודין את המתים לכך נוהגין להזכיר את המתים ביוה"כ ולפסוק עליהם צדקה ע"ש הרי לך להדיא שהמצוה והצדקה שעושין החיים בעבור המתים מועלת להם ויש להם זכות בה. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו