תורה לשמה/תקיז
שאלה מה שתיקנו לברך בכל יום ג' ברכות שלא עשני גוי, שלא עשני עבד שלא עשני אשה מה טעם יש בברכות אלו בכל יום ויום, יורנו ושכמ"ה.
תשובה מפורש בבית יוסף כי ברכות אלו על חיוב המצות נתקנו ולהכי סדרן מעכב והיינו שנתקנו ברכות אלו להודות לה' שחייבנו בתרי"ג מצות ולא עשנו כגוי שאין לו רק ז' מצות ולא כעבד ואשה שפטורים ממצוות עשה שהזמן גרמא. אך מקשים על זה דאמאי נתקנו לברך אותם בכל יום בקומו משינתו הנה לזה הטעם סגי לברך אותם פעם אחת והוא ביום שנתחייב במצות שיצא מכלל קטן ובא לכלל גדול והתשובה על זה הוא כי מצינו לרבינו האר"י זצ"ל מ"ש בספר הכונות הנמצא אצלנו בכ"י בדרוש ב' של נפילת אפים וז"ל וכן ממש עד"ז הוא בענין נפילת אפים כי הוא יורד אל מקום הקלי' ואם הוא צ"ג יש בו יכולת לברר ולהוציא משם נפשות הנופלות שם ולהעלותם בסוד מ"ן. ויש מי שאינו יכול להעלות אחרים כי אין בו כח לבררם ולהוציאם ודי לו במה שיעלה את עצמו. ויש מי שנפשו נשארת שם אחר רדתה בעת נפ"א ואינה עולה משם כלל. וכן ממש עד"ז הוא ממש בענין שינת האדם בלילה אשר גם היא בסוד המיתה כי נפשו יורדת אל דרגא דמותא במקום הקלי' ואז יש מי שיכול לברר וללקוט נשמות ולהעלותם בסוד מ"ן לצורך זווג כנז' בזוהר שלהי פ' ויקרא. ובזה תבין סוד גדול שמצאנו ראינו דבר מתמיה כי לפעמים שיהיה האדם צדיק גמור ואח"כ מתהפך לאיש אחר ונעשה רשע גמור כמו שנמצא ביוחנן כה"ג ששימש פ' שנה בכהונה ולבסוף נעשה צדוקי אבל הענין הוא כי כאשר האדם מוסר נפשו למיתה בנפ"א עד מקום הקלי' ומחמת איזה עון אשר בידו אין נפשו יכולה לעלות משם והקלי' אוחזים אותה ונשארת שם לעולם ואז נותנים לו נפש אחרת רעה מצד הקלי' וזהו מ"ש רז"ל שהרשעים בחייהם קרויים מתים כי הנה בעת נפ"א יורדין אל מקום המיתה ונשארין שם ואין נפשותיהם יוצאות משם וניתן להם נפש רעה תמורתה ואין מרגישין בעצמם הענין הזה ואז נהפכים לרשעים גמורים רח"ל עכ"ל ע"ש נמצא גם בעת השינה אפשר שיקרה מקרה רע כזה רח"ל מחמת איזה עון וקיטרוג שתשאר נפשו במקום הקלי' ונותנין לו נפש אחרת הן של גוי הן של עבד הן של אשה.
גם עוד מצינו לרבינו זצ"ל בשער הגלגולים הנמצא אצלינו בכ"י בסוף הקדמה ה' שכתב וז"ל הנה לפעמים יארע כי אעפ"י שיהא באדם נפש טהורה ועליונה יבא איזה פעם לידי כעס ואז תצא ממנו ותכנס במקומה נפש אחרת גרועה או ג"כ יחלה האדם איזה חולי גדול ואז תתחלף נפשו בנפש אחרת או יארע לו חולי הנופל והנכפה ותתחלף נפשו ותלך באיש אחר ותכנס בו נפש אחרת וז"ס צדיק כל ימיו ובסוף הרשיע או להיפך וכיון שהדבר כך אפשר שימשך מזה עוד דבר אחר והוא כי אם עד עתה היתה מזומנת אל האיש הזה איזו אשה בת זוגו כיון שנתחלפה נפשו וניתנה לאיש אחר אותו איש אחר יקחנה עכ"ל.
עוד תמצא שם כמה עניינים בסוד הגלגול שיהיה בחיים ושם ביאר סוד הכונה של פסוק בידך אפקיד רוחי כי אפשר שתבא הרוח במקום הנפש ולא יצטרך למות אלא בהיותו עדיין חי בגוף זה וכן הנשמה במקום הרוח והוא כי כאשר האדם ישן בלילה ואז מפקיד נפשו בידו יתברך כנודע אפשר שתשאר נפשו דבוקה למעלה בבאר העליון וכאשר יעור משינתו בבוקר יכנס בו הרוח לבדו והרי זה כאלו נתגלגל ממש פעם אחרת בגוף אחד וכו' ע"ש.
נמצא אחר השינה בלילה כאשר יעיר בבוקר אפשר שיהיה לאדם התחלפות בנפשו הן לטוב הן להיפך ועל כן הגם כי ג' ברכות הנז' עיקרם נתקנו להודות לה' על חיוב התרי"ג מצות שאינם נמצאים בשלושה אלה הנה נתקן ג"כ לאומרם בכל יום כאשר יעור בבוקר מפני שלפעמים גם אחר השינה של הלילה אפשר שיבא לידי התחלפות בנפשו בשלושה אלה כי האדם כאשר יעיר בבוקר הוא כאלו נולד מחדש בעולם לכך נתקנו ג' ברכות אלו בכל יום. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו