תוספתא מנוקדת/עבודה זרה/ג

<< · תוספתא מנוקדת · עבודה זרה · ג · >>

פרק ג

הלכה א

מַעֲמִידִין בְּהֵמָה (בפונדקיות) [בְּפֻנְדְּקָאוֹת] שֶׁל כּוּתִים - אֲפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת, וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר - זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים, וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת.
וּמוֹסְרִים בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן.
וּמוֹסְרִין לוֹ תִּינוֹק - לְלַמְּדוֹ סֵפֶר, וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת, וּלְהִתְיַחֵד עִמּוֹ.
בַּת יִשְׂרָאֵל – מְיַלֶּדֶת וּמְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל כּוּתִית.
וְכוּתִית – מְיַלֶּדֶת וּמְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל.

אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפֻנְדְּקָאוֹת שֶׁל (עובדי כוכבים) [גּוֹיִים], אֲפִלּוּ זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים, וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת – [מִפְּנֵי] (שהזכר מביא זכר, והנקבה מביאה נקבה) [שֶׁהַזָּכָר מֵבִיא נְקֵבָה וְהַנְּקֵבָה מְבִיאָה זָכָר].
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר - זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת, וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים.
וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לָרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן.
[וְאֵין מוֹסְרִין לוֹ] (ולא) תִּינוֹק – לְלַמְּדוֹ סֵפֶר, וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהִתְיַחֵד עִמּוֹ.
בַּת יִשְׂרָאֵל – לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל (עובדת כוכבים) [נָכְרִית], מִפְּנֵי (שמגדלתו) [שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֶּן] (לעבודת כוכבים) [לַעֲבוֹדָה זָרָה].
אֲבָל (עובדת כוכבים) [נָכְרִית]– מְנִיקָה אֶת בְּנָהּ שֶׁל [בַּת] יִשְׂרָאֵל – בִּרְשׁוּתָהּ.
בַּת יִשְׂרָאֵל – לֹא תְּיַלֵּד אֶת (העובדת כוכבים) [הַנָּכְרִית], מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת [בֶּן] (לעבודת כוכבים) [לַעֲבוֹדָה זָרָה].
(ועובדת כוכבים) [וְנָכְרִית] – לֹא תְּיַלֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הַנְּפָשׁוֹת - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: (עובדת כוכבים) [נָכְרִית] מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל - בִּזְמַן שֶׁאֲחֵרִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ.
בֵּינָהּ לְבֵינָהּ - אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הַנְּפָשׁוֹת.

מִתְרַפְּאִין מֵהֶן – רִפּוּי מָמוֹן, אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת.
לֹא (תחתוך) [תְּחַתֵּךְ] (עובדת כוכבים) [נָכְרִית] אֶת הָעֻבָּר בְּמֵעֶיהָ שֶׁל (אשה) בַּת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תַּשְׁקֶנָּה כּוֹס עִקָּרִין - שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הַנְּפָשׁוֹת.
לֹא יִתְיַחֵד יִשְׂרָאֵל עִם (העובד כוכבים) [הַגּוֹי] – לֹא בַּמֶּרְחָץ, וְלֹא בְּבֵית הַמַּיִם. >מֶרְחָץ – שֶׁל חַמִּין. בֵּית הַמַּיִם – מֶרְחָץ שֶׁל צוֹנֵן<

נִדְבַּק יִשְׂרָאֵל עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בַּדֶּרֶךְ – נוֹתְנוֹ (לימין) [לִימִינוֹ] , וְאֵין נוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בן) [בְּנוֹ שֶׁל] רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: בְּסַיִף - מִיּמִינוֹ. וּבְמַקֵּל – מִשְּׂמֹאלוֹ. >אִם הַנָּכְרִי חָגוּר סַיִף, או אִם בְּיַד הַנָּכְרִי מַקֵּל<
(שניהן) [שְׁנַיִם] עוֹלִין (למעלה) [בְּמַעֲלֵה] >בְּהַר< וְיוֹרְדִין בִּירִידָה - יִשְׂרָאֵל עוֹלֶה לְמַעְלָה, (ועובד כוכבים) [וְגוֹי] לְמַטָּה.
[וְלֹא] (לא) יָשׁוּחַ [לְפָנָיו] - שֶׁמָּא יָרוּץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. >לֹא יִתְכּוֹפֵף אֲפִלּוּ בַּמִּישׁוֹר<
וְיַרְחִיב לוֹ (דרך) [אֶת הַדֶּרֶךְ], שְׁאָלוֹ 'לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?' – מַפְלִיגוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו (בְּרֵאשִׁית לג): "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה", וְהָלַךְ לוֹ לְסֻכּוֹת.

יִשְׂרָאֵל הַמִּסְתַּפֵּר מִן (העובד כוכבים) [הַגּוֹי] - רוֹאֶה בַּמַּרְאָה.
מִן הַכּוּתִי - אֵין רוֹאֶה בַּמַּרְאָה.
הִתִּירוּ לְבֵית רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִהְיוֹת רוֹאִין בַּמַּרְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן (זקוקין) [קְרוֹבִין] לַמַּלְכוּת.
יִשְׂרָאֵל הַמְּסַפֵּר אֶת (העובד כוכבים) [הַגּוֹי] - כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ.

הלכה ב

לוֹקְחִין מִן הַגּוֹי סְפָרִים וּתְפִילִין וּמְזוּזוֹת, וּבִלְבַד שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין (עליהן) כְּתִקְנָן.
מַעֲשֶׂה בְּגוֹי אֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב סֹפְרִים בְּצִידֹן, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְאָמְרוּ: מֻתָּר לִיקָח מִמֶּנּוּ.

מוֹכְרִין לְעָם הָאָרֶץ >שֶׁאֵינוֹ מֵנִיחַ תְּפִלִּין< סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת. >וְלֹא חוֹשְׁשִׁים שֶׁיְּזַלְזֵל בָּהֶם<
וְאֵין לוֹקְחִין תְּפִלִּין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.
וְאִם לָקַח >בְּדִיעֲבַד< מִמֵּי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, וּמָצָא בְּיָדוֹ (שתי כריכות) [שְׁנַיִם וּשְׁלוֹשָׁה צְבָתִים] שֶׁל תְּפִלִּין, בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ תְּפִלָּה אַחַת שֶׁל יָד (או של) [וְשֶׁל] רֹאשׁ בִּצְבָת הָרִאשׁוֹן, וְכֵן בַּשֵּׁנִי, וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁי, וְכֵן בָּרְבִיעִי.

הלכה ג

לוֹקְחִין מֵעַם הָאָרֶץ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת - בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים.
וּמוֹכְרִין לְעַם הָאָרֶץ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת – (בֵּין קְטַנִּים בֵּין גְּדוֹלִים) [בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים].
וְלוֹקְחִין מֵהֶן בָּנוֹת קְטַנּוֹת, אֲבָל לֹא גְּדוֹלוֹת - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: גְּדוֹלוֹת - וּמְקַבְּלוֹת עֲלֵיהֶן.
אֵין נוֹתְנִין לָהֶן בָּנוֹת – (לֹא קְטַנּוֹת וְלֹא גְּדוֹלוֹת) [לֹא גְּדוֹלוֹת וְלֹא קְטַנּוֹת] - דִּבְרֵי רַבִּי [מֵאִיר].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתֵן לוֹ גְּדוֹלָה, וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה טְהָרוֹת עַל גַּבָּיו.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן שֶׁהִשִּׂיא אֶת (בַּת) בִּתּוֹ לְשִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל הַכֹּהֵן, וּפָסַק עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה (עִמּוֹ) טְהָרוֹת עַל גַּבָּיו.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶּׁאֵין כּוֹפִין אֶת הֶחָבֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה טְהָרוֹת עַל גַּבֵּי עַם הָאָרֶץ.

וְאֵיזֶה הוּא עַם הָאָרֶץ?
כָּל שֶׁאֵינוֹ אֹכֵל חֻלָיו בְּטָהֳרָה - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר.

הלכה ד

הַלּוֹקֵחַ עֲבָדִים עֲרֵלִים מִן הַגּוֹיִם וּמָלָן וְלֹא הִטְבִּילָן, וְכֵן בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁלֹּא טָבְלוּ >הַשְּׁפָחוֹת לֹא טָבְלוּ< בֵּין מֻלִּין בֵּין עֲרֵלִין – הֲרֵי אֵלּוּ גּוֹיִים.
מִדְרָסָן טִמֵּא.
(וְיֵינָם) [יֵינָם מַהוּ?] בַּגְּדוֹלִים - אָסוּר, בַּקְּטַנִּים - מֻתָּר.

וְאֵיזֶהוּ גָּדוֹל? - כָּל [הַזּוֹכֵר וּמַזְכִּיר] (שֶׁהֻזְכַּר וּמַכִּיר) עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ.
(וְאֵיזֶהוּ קָטָן? - כָּל שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ.)

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חֶזְקַת (עֶבֶד) [עַבְדֵי] יִשְׂרָאֵל >עֶבֶד הַשַּׁיָּךְ לְיִשְׂרָאֵל< - אֲפִילוּ עֲרֵלִים הֲרֵי אֵלּוּ כְּנַעֲנִים, עַד שֶׁיִּוָּדַע (בָּהֶן) שֶׁהֵן בְּנֵי שְׁפָחוֹת שֶׁלֹּא טָבְלוּ.
חֶזְקַת עַבְדֵי כּוּתִים –
מֻלִּין - הֲרֵי אֵלּוּ כּוּתִים.
עֲרֵלִים - הֲרֵי אֵלּוּ גּוֹיִם, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁהֵן בְּנֵי שִׁפְחוּת כְּנַעֲנִיּוֹת.
חֶזְקַת עַבְדֵי גּוֹיִם - אֲפִילוּ מֻלִּין הֲרֵי אֵלּוּ גּוֹיִם.

הלכה ה

לְעוֹלָם מָלִין אֶת הַגּוֹי לְשֵׁם גֵר.
וְגוֹי לֹא יָמוּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הַנְּפָשׁוֹת - דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נָכְרִי מָל אֶת יִשְׂרָאֵל - בִּזְמַן שֶּׁאֲחֵרִים עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו, בֵּינוֹ לְבֵינוֹ - אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הַנְּפָשׁוֹת.

יִשְׂרָאֵל מָל אֶת הַכּוּתִי.
וְכוּתִי לֹא יָמוּל אֶת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מָלִין לְשֵׁם הַר גְּרִיזִים - דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: הֵיכָן מָּצִינוּ מִילָה (בַּתּוֹרָה) שֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם בְּרִית? אֶלָּא יָמוּל לְשֵׁם הַר גְּרִיזִים עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.

וּמוֹכְרִין לָהֶם (וְנוֹתְנִין) [וְאֵין נוֹתְנִין] לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? (בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ) [בְּגוֹי שֶּׁאֵין] מַכִּירוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
אֲבָל אִם הָיָה שְׁכֵנוֹ אוֹ אוֹהֲבוֹ - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּמוֹכְרוֹ לוֹ.

כָּתוּב [אֶחָד] אוֹמֵר - "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית [וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר] "וְלֹא תְחָנֵּם", אִם לְלַמֵּד עַל הַבְּרִית - הֲרֵי בְּרִית אָמוּר.
אֶלָּא לָמָּה נֶאֱמַר "וְלֹא תְחָנֵּם"? - מְלַמֵּד שֶּׁאֵין נוֹתְנִין לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם.