תוספתא מנוקדת/עבודה זרה/ד
הלכה א
[עריכה]הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם הֲרֵי זֶה יָצָא בֶּן חוֹרִין, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ הָרִאשׁוֹן.
[אָמַר] רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (אוֹמֵר): בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ אוֹנוֹ, אֲבָל כָּתַב לוֹ אוֹנוֹ – זֶה הוּא גֵּט שִׁחְרוּרוֹ.
בֵּין שֶׁמְּכָרוֹ לוֹ, בֵּין שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה – יָצָא בֶּן חוֹרִין, (שֶׁמָּא) [שֶׁהֲרֵי] יָצָא לִרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ רְשׁוּת. >שֶׁהֲרֵי יַעֲבִירוֹ הַגּוֹי עַל דָּתוֹ לְכָךְ קָנְסוּ חֲכָמִים שֶׁיֵּצֵא לְחֵרוּת<
[לָוָה עָלָיו מִן הַגּוֹי] (לָהֶן עָלָיו) אִם עָשָׂה (עָלָיו) [לוֹ] הַגּוֹי נִימוּסוֹת >שֶׁאִם לֹא יִפְרַע לוֹ יִהְיֶה הָעֶבֶד שֶׁל הַגּוֹי< – יָצָא בֶּן חוֹרִין, וְאִם לָאו – לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין.
נְטָלוֹ בְּחוֹבוֹ אוֹ שֶׁנָּפַל לוֹ בְּסִיקָרִיקוֹן – [לֹא] יָצָא בֶּן חוֹרִין.>שלקחו באונס<
יָרַשׁ עֲבָדִים מִן הַגּוֹיִם >גֵּר שֶׁיָּרַשׁ אֶת אָבִיו הַגּוֹי< –
עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ – מֻתָּר לְמוֹכְרָן לַגּוֹיִם.
מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ – אָסוּר לְמוֹכְרַן [לַגּוֹיִם].
וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּיֵין נֶסֶךְ >גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם הַגּוֹי< –
עַד שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ – דָּמָיו מֻתָּרִין.
מִשֶּׁבָּא לִרְשׁוּתוֹ – דָּמָיו אֲסוּרִין.
יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁלָּקְחוּ מֶקַח בְּשֻׁתָּפוּת, (וְחָזַר) [וְחָזְרוּ] וְלָקְחוּ מֶקַח אַחֵר בְּשֻׁתָּפוּת, לֹא יֹאמַר לוֹ 'טֹל אַתָּה דְּבָרִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּמֶקַח רִאשׁוֹן, וַאֲנִי [אֶקַּח] דְּבָרִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּמֶקַח שֵׁנִי'.
אֲבָל אוֹמֵר לוֹ 'טֹל אַתָּה דְּבָרִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי דְּבָרִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּמֶקַח רִאשׁוֹן, טֹל אַתָּה דְּבָרִים [שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי] וַאֲנִי דְּבָרִים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בְּמֶקַח שֵׁנִי'.
הלכה ב
[עריכה]הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ (בְּחוּצָה) [לְחוּצָה] לָאָרֶץ – יָצָא בֶּן חוֹרִין, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: פְּעָמִים יֹצֵא פְּעָמִים אֵינוֹ יֹצֵא.
כֵּיצַד? – אָמַר לוֹ 'אֲנִי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי, מוֹכֵר אֲנִי עַבְדִּי פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי אַנְטִיּוֹכִי' >שֶׁגָּר בְּאַנְטוֹכְיָא< – יָצָא בֶּן חוֹרִין.
'לִפְלוֹנִי אַנְטִיּוֹכִי הַשָּׁרוּי בְּלוֹד' >שֶׁגָּר בְּלוֹד וּקְרָאוֹ אַנְטִיּוֹכִי עַל שֵׁם שֶׁנּוֹלַד שָׁם< – לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין.
(יָרְשׁוּ) [יָרַשׁ] עֲבָדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ –
עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לָאָרֶץ – מֻתָּר לְמָכְרָן לְחוּצָה לָאָרֶץ.
מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ – אָסוּר לְמָכְרָן לְחוּצָה לָאָרֶץ.
עֶבֶד שֶׁבָּרַח (בְּחוּצָה) [מִחוּצָה] לָאָרֶץ אֵין רַבּוֹ רַשַּׁאי לְמוֹכְרוֹ [בְּחוּצָה לָאָרֶץ].
יָצָא עֶבֶד >מֵרְצוֹנוֹ< עִם רַבּוֹ לְסוּרְיָא, לְפִיכָךְ אִם מְכָרוֹ שָׁם הֲרֵי זֶה מָכוּר.
עֶבֶד שֶׁיָּצָא >מֵהָאָרֶץ לְחוּ"ל< עִם רַבּוֹ עַל מְנָת לַחְזֹר - כּוֹפִין אוֹתוֹ >אֶת רַבּוֹ< לַחְזֹר.
עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחְזֹר – [אֵין] כּוֹפִין אוֹתוֹ >אֶת רַבּוֹ< (שֶׁלֹּא) לַחְזֹר.
בָּא מִחוּצָה לָאָרֶץ –
עַל מְנָת לַחְזֹר – אֵין כּוֹפִין >אֶת הָרַב< אוֹתוֹ [שֶׁלֹּא] לַחְזֹר.
שֶׁלֹּא לַחְזֹר – כּוֹפִין אוֹתוֹ >אֶת הָרַב< שֶׁלֹּא לַחְזֹר.