תוספתא/שבת/יד

הלכה א

אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקדש אבל שונין [בהן] ודורשין בהן ואם צריך לו דבר לבדוק [אבל נוטל ובודק] ר' נחמיה אומר מפני מה אמרו אין קורין בכתבי הקודש מפני שטרי הדיוטות שיאמרו בכתבי הקדש אין קורין ק"ו בשטרי הדיוטות.

הלכה ב

היו כתובין תרגום בכל לשון מצילין אותן וגונזין אותן א"ר יוסי מעשה [שהלך ר'] חלפתא אצל רבן גמליאל לטבריא ומצאו שהיה יושב על שולחנו של ר' יוחנן [בן נוזף] ובידו ספר איוב תרגום והיה קורא בו אמר לו רבי חלפתא זכור הייתי ברבן גמליאל הזקן אבי אביך שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי תגנזו תחת הנדבך באותה שעה שלח רבן גמליאל וגנזו ר' יוסי בר יהודה אומר ערבה של טיט כפה עליו [ר' אומר] שתי תשובות בדבר דטיט לא היה בהר הבית [דבר אחר] וכי מאבדין [אותן] ביד אלא מניחין [אותה] במקום התורפה והן מתאבדין מאליהן.

הלכה ג

היו כתובין בסם בסיקרא בקומוס בקנקנתום מצילין אותן וגונזין אותן הברכות אף על פי שיש בהן מאותיות השם ומענינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן אלא נשרפין במקומן מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה ומעשה באחד שהיה כותב ברכות ואמרו עליו לפני ר' ישמעאל והלך ר' ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ונתנו לתוך ספל של מים [כלשון] הזה א"ל ר' ישמעאל עונש האחרון קשה מן הראשון.

הלכה ד

הגליונים וספרי מינים אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן ר' יוסי הגלילי אומר בחול קודר את אזכרותיהן וגונזן ושורף את השאר אמר רבי טרפון אקפח את בני שאם יבואו לידי [שאשרפם ואת האזכרות שבהן] שאפי' הרודף רודף [אחרי נכנסתי לבית ע"ז ולא נכנסתי לבתיהן שעובדי ע"ז] אין מכירין [אותו] וכופרין [בו] והללו מכירין וכופרין בו ועליהן אמר הכתוב (ישעיהו נז) ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך [וגו'] אמר ר' ישמעאל מה אם להטיל שלום בין איש לאשתו [אמר המקום ספר] שנכתב בקדושה ימחה על המים [ספרי מינים] שמטילין איבה בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה שימחו הן ואזכרותיהן ועליהן אמר הכתוב (תהילים קלט) הלא משנאיך ה' אשנא וגו' כשם שאין מצילין אותן מפני הדליקה כך אין מצילין אותן לא מן המפולת ולא מן המים ולא מכל דבר המאבד אותן.

הלכה ה

[טלית שאחז] האור בראשו [א'] נוטלה ומתכסה בה אם כבתה כבתה כלי שאחז האור בראש אחד [נוטלו] ומשתמש בו אם [כבה כבה] ספר שנפל לתנור מטמא את התרומה מכבין להציל [כתבי קודש אבל לא לתרומה] יפה כח הקדש מכח התרומה שהקדש מציל כולה תרומה אין [מצלת] אלא כדרך שמציל [מחולין].

הלכה ו

מצילין מיום טוב לשבת אבל לא [משבת זו לשבת אחרת ולא] משבת ליום טוב ולא משבת ליום הכפורים ולא מיום הכפורים לשבת ואצ"ל מיום טוב לחול [ולא יציל] ואח"כ יזמין אלא [יזמין ואח"כ יציל] הציל פת נקיה אין רשאי להציל פת הדראה פת הדראה רשאי להציל נקייה ואין מערימין בכך רבי יוסי בר יהודה אומר מערימין בכך.

הלכה ז

אין מצילין את המת מפני הדליקה אמר ר' יהודה בן לקיש שמעתי שמצילין את המת מפני הדליקה שכח פת בתנור וקדש עליו היום מצילין ממנו מזון ג' סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם בלבד שלא יעשה [עמהם] חשבון [לאחר שבת]. הרודה רודה בסכין אבל לא במרדה.

הלכה ח

ר"ש בן [ננס] אומר פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור מפני שהוא מחרך [וחכמים לא הודו לו].

הלכה ט

נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי [קצטרה] של צפורי לכבותה ולא הניחן [ירד ענן וכיבה] אמרו חכמים לא היה צריך אף על פי כן למוצאי שבת שלח להם סלע לכל אחד ולאפרכוס שבהן שלח חמשים [דינר].

הלכה י

אין משכירין כלים לנכרי בערב שבת וברביעי ובחמישי מותר אין משלחין איגרות ביד נכרי בערב שבת וברביעי ובחמישי מותר אמרו עליו על יוסף הכהן שלא נמצא כתב ידו ביד נכרי מעולם.

הלכה יא

מלא מים להשקות בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור ליקט עשבים להאכיל בהמתו מאכיל אחריו ישראל [אם] בשביל ישראל אסור בד"א בנכרי שאין מכירו אבל נכרי שמכירו [ה"ז] אסור מפני שמרגילו ועושה עמו לשבת אחרת וכולם שעשאן ישראל בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין ה"ז אסור.

הלכה יב

אין מפליגין בים הגדול פחות מג' ימים קודם לשבת בד"א ביורד לדבר הרשות אבל ביורד לדבר מצוה אפילו בערב שבת מותר ופוסק עמו על מנת לשבות דברי רבי רשב"ג אומר [מצור] לצידן אפילו בערב שבת מותר.

הלכה יג

ספינה הבאה בים אין עולין מתוכה ליבשה אא"כ היו בתוך התחום עד שלא חשכה מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה וקדש עליו היום אמרו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להם [צופה] הייתי והיינו בתוך התחום עד שלא חשכה אלא שנטרפה הספינה פעמים הרבה באותה שעה עשה נכרי [סיקלא] לירד בו אמרו לו מה [אנו] לירד אמר להם הואיל ולא בפנינו עשה מותרין אנו לירד בו וירדו בו [הזקנים].

הלכה יד

מלבן של מטה ושל ערסה ונקליטי [המטה] לווחים של סקבים וכרעי שולחן ויד של סכין הרי זה לא יחזיר ואם החזיר פטור ובלבד שלא יתקע ואם תקע חייב חטאת רשב"ג אומר אם היו רפין נוטל ומחזיר.

הלכה טו

מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק מטלטלין את הקרקש ואת הפינקס לתינוק בשבת אין מקרקשין לא את הזוג ולא את הקרקש לתינוק בשבת מטלטלין את הפינקס ואת המראה לכסות בהן את [הכלי] ואין רואין במראה ואם היתה קבועה בכותל מותר אין מטלטלין לא את המקבת ולא את המקדח ולא את [הקשתנית] לא יכה במקבת על גבי מפסלת ולא יקדיח [בקשתנית] כדרך שעושה בחול כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה הרי הן ככל הכלים ומטלטלין אותן.

הלכה טז

כיפה בין חקוק ובין שאינו חקוק מטלטלין אותו בשבת ולא אמרו חקוק אלא לענין טומאה מדוכה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לאו אין מטלטלין אותה רשב"ג אומר מדוכה קטנה הנתנת ע"ג שולחן הרי היא כקערה ומטלטלין אותה ר' יוסי אומר צרור [המקורזל] כזית כאגוז וכביצה נוטלו ומקנח בו [את] רגליו ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו מלא היד.