תוספתא/קידושין/ה
הלכה א
[עריכה]גירי וחרורי ממזרי ונתיני שתוקי ואסופי וכל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה דברי ר"מ ר' יהודה אומר ד' קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל קהל גרים והשאר מותרים לבא זה בזה וחכ"א שלש קהלות הן קהל כהנים קהל לוים קהל ישראל ר' אליעזר אומר כל האסורין בקהל ודאן בודאן מותר ודאן בספקן ספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור.
הלכה ב
[עריכה]אלו הן הספיקות שתוקי ואסופי וכותי וכן היה ר' אליעזר אומר ממזר לא ישא את [הממזרת וכותי] לא ישא את [הכותית] וכן שתוקי ואסופי כיוצא בהן.
הלכה ג
[עריכה]גר ועבד משוחרר [מותר] בממזרת והולד ממזר דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר גר לא ישא [את הממזרת] גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת איזו היא עיסה כל שאין בה לא [משם נתינה] ולא [משם] ממזרת ולא [משם] עבדי מלכים אמר רבי מאיר שמעתי כל שאין בה אחד מכל אלו כשרה לכהונה רשב"א אומר [משם] רבי מאיר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו מפני מה אמרו עיסה פסולה לכהונה מפני שספק חללים שנטמעו בה מכירין ישראל נתינין וממזרין שביניהן ואין מכירין חללים שביניהן.
הלכה ד
[עריכה]בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר ופסולה מן הכהונה עיסה פסולה [לכהונה] נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה גיורת וחללה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שבויה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה שפחה פסולה לכהונה נשאת לישראל בתה כשרה לכהונה נמצאו ישראל מקוה לכהנים ושפחה מקוה לכל הפסולין.
הלכה ה
[עריכה]נתינין וממזרין טהורין לעתיד לבא דברי ר' יוסי ר"מ אומר אין טהורין אמר לו ר' יוסי והלא כבר נאמר (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם אמר לו ר"מ (שם) מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם א"ר יוסי מה ת"ל אטהר אתכם אפילו מן הנתינות ומן הממזרות.
הלכה ו
[עריכה]מצרי שנשא מצרית אדומי שנשא אדומית ראשון ושני אסור ושלישי מותר א"ר יהודה בנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי ר' עקיבה ואמר אני גר מצרי ונשאתי [אני] אשה גיורת מצרית והריני הולך להשיא אשה לבני בת גיורת מצרי כדי [שיהא] בן בני כשר לבא בקהל שנא' (דברים כג) דור שלישי יבא להם בקהל ה' אמר לו ר"ע בנימין טעית הלכה משעלה סנחריב ובלבל את כל האומות לא עמונים [ומואבים] במקומן [ולא מצרי ואדומי במקומן] אלא עמוני נושא מצרית ומצרי נושא עמונית ואחד מכל אלו נושא אחת מכל משפחות האדמה ואחד מכל משפחות האדמה נושא אחת מכל אלו הכל הולך אחר הולד.
הלכה ז
[עריכה]לויה וישראלית מוסיפין עליהם עוד אחת הרי שתים עשרה בדק את האם אין צריך לבדוק את הבנים בדק את הבנים א"צ לבדוק את האם בדק את הגדולים אין צריך לבדוק את הקטנים בדק את הקטנים אין צריך לבדוק את הגדולים בד"א באשה אחת אבל בשתי נשים בדק את האם צריך לבדוק את הבנים את הבנים צריך לבדוק את האם בדק את הגדולים צריך לבדוק את הקטנים את הקטנים צריך לבדוק את הגדולים.
הלכה ח
[עריכה]האומר בני זה ממזר אין נאמן בני זה בן גרושה או בן חלוצה על הקטן נאמן על הגדול אין נאמן דברי ר' יהודה וחכ"א אפילו שניהם אומרים על העובר שבמעיה ממזר אין נאמנים.
הלכה ט
[עריכה]מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצתה עמי למדה"י הרי היא זו ואלו בניה אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה [מביא] ראיה על הבנים ואין צריך להביא ראיה על האשה נאמנת אשה שתאמר אלו בני אשה שנשאתי במדה"י הרי היא זו ואלו בניה צריך להביא ראיה על האשה ואין צריך להביא ראיה על הבנים ומביא ראיה על הגדולים ואינו מביא ראיה על הקטנים.
הלכה י
[עריכה]מתיחדת אשה אחת עם שני אנשים אפילו שניהם כותים אפילו שניהם עבדים אפילו א' כותי וא' עבד חוץ מן הקטן שאינה בושה לשמש כנגדו אחותו [חמותו] ושאר כל עריות שבתורה לא יתיחד עמהן אלא ע"פ שנים אבל היא לא תתיחד אפילו עם מאה עובדי כוכבים ר' אלעזר אומר אף מי שיש לו אשה ובנים ואין שרוין אצלו לא ילמד סופרים ר' יהודה אומר רווק לא ירעה בהמה דקה ולא ישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירין אמרו לו לא נחשדו ישראל על כך.
הלכה יא
[עריכה]היה ר' מאיר אומר יש איש ואשה שמולידין חמש אומות כיצד עובד כוכבים שיש לו עבד ושפחה ולהם שני בנים נתגייר אחד מהם נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים נתגייר רבן וגיירן לעבדים והולידו בן הולד עבד נשתחרר אחד מהן והולידו בן הולד ממזר נשתחררה שפחה ובא עליה אותו עבד והולידו בן הולד משוחרר נשתחררו שניהם והולידו בן הולד עבד משוחרר יש שמוכר את אביו ליתן לאמו כתובה כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והולידו בן שיחרר שפחתו ונשאה וכתב כל נכסיו לבנה זה הוא שמוכר אביו ליתן לאמו כתובה.
הלכה יב
[עריכה]כל שעסקו עם הנשים לא יתיחד עם הנשים כגון [הסדידין והסריקות והגרדין והרוכלין והחייטין והספלין והכובסין והנקורות] ר' [מאיר] אומר אין לך אומנות [שעברה מן העולם אלא אוי לו לאדם] שרואה את הוריו באומנות פגומה ר' אומר לעולם [ישתדל אדם וילמד את בנו] אומנות נקייה וקלה [ויתפלל] לפני מי שהעושר שלו שאין לך אומנות שאין בה עניות ועשירות להודיעך שאין עושר ועוני מן האומנות.
הלכה יג
[עריכה][אמר] רשב"א [הראית מימיך] ארי סבל צבי קייץ שועל חנוני זאב מוכר קדרות ובהמה חיה ועוף שיש להם אומנות והם מתפרנסין שלא בצער והן לא נבראו אלא לשמשני ואני לשמש את קוני והלא דברים ק"ו [ומה הם] אלו שלא נבראו אלא לשמשני הרי הן מתפרנסין שלא בצער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהרעותי את מעשי וקפחתי פרנסתי.
הלכה יד
[עריכה]ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאוכלין [שכר עמלה] בעולם הזה והקרן קיימת להם לעולם הבא לפי שכל אומנות שבעולם אין עומדין לאדם אלא בנערותו בזמן שכחו עליו אבל אם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי מדת היסורין אין עושה מלאכה לסוף שמת ברעב אבל תורה משמרתו לאדם מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים וגו' [בזקנותו מהו אומר (תהילים צב) עוד ינובון בשיבה וגו'] וכן אתה מוצא באברהם אבינו שברכו המקום בזקנותו יתר מנערותו שנא' (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים (שם) וה' ברך את אברהם בכל רמ"א שלא היתה לו בת [ר' אומר משם] ר' יהודה שהיתה לו בת ר' אלעזר המודעי אומר זו אצטגנינות שהיתה [בידו] של אברהם אבינו שהכל היו באין לפניו ר"ש בן יוחאי אומר זו מרגלית טובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם אבינו שכל [הרואה אותה מיד נתרפא] משמת אברהם אבינו נטלה המקום ותלאה בגלגל חמה [מדה שניה] שלא מרד עשו בימיו [מדה שלישית] שעשה ישמעאל תשובה בימיו אחרים אומרים בת היה לאברהם ובכל שמה וברכו המקום בזקנותו יתר מנערותו וכל כך למה מפני שעשה את התורה עד שלא באת שנא' (בראשית כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי תורתי לא נאמר אלא ותורותי מלמד שנתגלו לו טעמי תורה ודקדוקיה.