לדלג לתוכן

תוספתא/נידה/ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · תוספתא · נידה · ג · >>


הלכה א

[עריכה]

כל הנשים שאמרו חכמים דיין שעתן כתמן מטמא למפרע חוץ מן הקטנה שאין ראיה של ראות שאין לה כתמים דברי ר"מ וחכ"א כל הנשים שאמרו כתמן כראייתן. וקטנה ראייה יש לה כתמים. כל אשה שיש לה וסת כתמה מטמא למפרע שאם תראה בשעת וסתה מטמא מעת לעת. רבי אומר החמירו בכתם יתר מן הראיה שהכתם מטמא למפרע והראיה אינה מטמאה אלא מעת לעת. ראתה כתם ואח"כ ראתה דם הרי זו חוששת משום זוב דברי ר"מ וחכ"א אין חוששת משום זוב. הרואה כתם אם יש בו שלש כופין לג' ימים ה"ז חוששת דברי ר"מ. יהודה בן אגרא אומר משום ר' יוסי בין כך ובין כך הרי זו חוששת. אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בן אגרא בזמן שלא בדקה ודברי ר' יוסי בזמן שבדקה רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר בין כך ובין כך אינה חוששת תלתה כתמה באחרות דין הוא שתתלה כתמה בעצמה.

הלכה ב

[עריכה]

פעמים שהכתמים מביאין את האשה לידי זיבה כיצד לבשה חמשה חלוקין לח וראת עליהן שלש טיפין לג' ימים או שראת כתם ואח"כ ראת שני ימים טמאין הרי זו חוששת משום וסת.

הלכה ג

[עריכה]

משלו משל למה הדבר דומה לעד שהיו נתונין בצד השקוף כיון שיצא השמש ונכנס העד מיד זהו וסת. אחר זמן שאמרו אחר זמן לקינוח ולא אחר זמן לבדיקה. אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה. פירשו רבי אליעזר בר צדוק כדי שתושיט ידיה ותטול העד מתחת הכר או מתחת הדלוסקוס. תוך זמן הזה טמאין ספק ופטורין מן הקרבן וחייבין אשם תלוי. אחר הזמן הזה ר' יהודה בנו של רבי יוחנן בן זכאי אומר בועלה נכנס ומקטיר בהיכל. מעוברת ומניקה בועלה טהור וכל אשה שיש לה וסת ושאר כל הנשים מטמאות במגע וטהורות לבעלה. בד"א בזמן שהניקה טהורה אבל הניקה טמאה עד שתאמר טהורה אני לו.

הלכה ד

[עריכה]

דם הנמצא בפרוזדור שורפין עליו את התרומה וחייבין על טומאת מקדש וקדשיו. והיוצא מן החדר אם ידוע שדם מכה טהור ואם לאו ספק דם החדר ספק דם המכה טהור. ר"א בר"ש אומר משום ר"מ דם היוצא מן החדר אע"פ שבידוע שדם המכה טמא ורבותינו אומרים דם המכה טהור נמצאת אומר ג' ספיקות באשה. בבשרה ספק טהור ספק טמא טמא. בבגדיה ספק טהור ספק טמא טהור. למגעות ולהסטות הולכין אחר הרוב.

הלכה ה

[עריכה]

שחור כחרת עמוק מכאן טמא ראוה מכאן ואפילו בכותל טהור. לא מתחלת ברייתו הוא משחיר שלא שנעקר המשחיר למה זה דומה לדם המכשיר משנעקר הוא משחיר. קרן כרכום כברור שיש בו בעליון ולא בתחתון כלח ולא כיבש כרואה בצל ולא כרואה בחמה. כמימי אדמה כיצד מביא אדמה מבקעת בית כרם ומצא עליה מים דברי ר"מ ר' יהודה אומר מבקעת סכני ר' יוסי אומר מבקעת יוטבת ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"מ אף של בקעת גנוסר וכיוצא בהן. ומשערין אותן עכורים ואין משערין אותן צלולים צללו לא יחזיר ויעכרם שניים שאין שעור למים ולעפר כמו בשני חלקים מים ואחד יין מן השרוני הדומה לכרמלי חדש ולא ישן.