תוספתא/יבמות/יג

<< · תוספתא · יבמות · יג · >>

הלכה א

בראשונה היו כותבין שטרי מיאון לא שפיה ליה ולא רעיה ליה ולית היא צביא לאיתנסבא ליה ב"ה אומרים בבית דין ושלא בב"ד ובלבד שיהו שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור"א בר' שמעון אומרים אפילו [בפני שנים] כיצד מצות מיאון אומרת אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקדושין שקידשני אמא או אחי אפילו היא יושבת באפריון והלכה אצל מי שנתקדשה ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי [זה] אין מיאון גדול מזה [ר' יהודה אומר אפילו נכנסה ליטול חפץ מחנוני ואמרה בפניו אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה יתר על כן א"ר יהודה אפילו אורחין מסובין ואמרה בפניהם אי אפשי בפלוני בעלי אין מיאון גדול מזה] קטנה שקדשה את עצמה והשיאה את עצמה בחיי אביה אין קידושיה קדושין ואין נשואיה נשואין.

הלכה ב

הממאנת באיש אין לה כתובה נתן לה גט יש לה כתובה ר"א אומר אין מעשה הקטנה כלום אין זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה [ולא בהפרת] נדריה [אין יורשה ואין מטמא לה ואינה] כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה הימנו במיאון ר' יהושע אומר זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה [והרי] היא כאשתו לכל דבר [ובלבד שתצא] ממנו במיאון א"ר ישמעאל חזרתי על כל מדת חכמים ולא מצאתי אדם שמדתו שוה בקטנות חוץ מר' אליעזר ורואה אני את דברי ר"א מדברי ר' יהושע שר' אליעזר השוה את [מדתו] ור' יהושע חלק.

הלכה ג

הממאנת באיש והחזירה אליו ומת או חולצת או מתיבמת גרשה והחזירה לו או חולצת או מתיבמת ר"א אומר חולצת ולא מתיבמת מפני שנאסרה עליו שעה אחת מודים חכמים לר"א בקטנה שהשיאה אביה וגרשה והחזירה [עליו] ומת שחולצת ולא מתיבמת [הואיל ונאסרה] עליו שעה מפני שגירושיה גירושין גמורים ואין חזרתה חזרה גמורה בד"א בזמן שגרשה קטנה והחזירה קטנה אבל גרשה קטנה והחזירה גדולה או גרשה קטנה והחזירה קטנה וגדלה תחתיו ומת או חולצת או מתיבמת ר"א [אומר] חולצת ולא מתיבמת מפני שנאסרה עליו שעה אחת.

הלכה ד

זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו רשב"ג ור' ישמעאל [בר"י] בן ברוקה [ור' יהושע בן קרחה] אומרים בין כך ובין כך הואיל ויצאתה הימנו בגט אסורה לחזור לו מעשה באחת שנשאת יתומה וגרשה והחזירה אליו ומיאנה בו ונשאת לאחר ומת ובאו ושאלו את ר' יהודה בן בבא מהו שתחזור לראשון ואמר להן בין כך ובין כך הואיל ויצאתה הימנו בגט אסורה לחזור לו.

הלכה ה

רשב"ג אומר אם מיאנה מיאנה אם לאו תמתין עד שתגדיל ותחלוץ ותצא הלזו משום אחות אשה שני אחין נשואין ב' יתומות קטנה וחרשת מת בעלה של קטנה חרשת יוצאה בגט וקטנה תמתין עד שתגדיל ותחלוץ מת בעלה של חרשת קטנה יוצאה בגט וחרשת אסורה לעולם ואם בא עליה יוצאה בגט והותרה.

הלכה ו

מי שהיה נשוי ב' יתומות קטנות ומת בא יבם על הראשונה וחזר בא על השניה נאסרו שתיהן עליו וכן שתי חרשות קטנה וחרשת בא יבם על הקטנה וחזר ובא על [חרשת] או שבא אחיו על [חרשת] נאסרו שתיהן עליו חרשת יוצאה בגט וקטנה יוצאה בגט וחליצה.

הלכה ז

פקחת וחרשת בא יבם על פקחת וחזר ובא על חרשת או שבא אחיו על חרשת נאסרו שתיהן עליו חרשת יוצאה בגט פקחת יוצאה בגט וחליצה גדולה וקטנה בא יבם על הגדולה וחזר ובא על הקטנה או שבא אחיו על הקטנה נאסרו שתיהן עליו קטנה יוצאה בגט גדולה יוצאה בגט וחליצה ר' אליעזר אומר בכולן מלמדין את הקטנה שתמאן בו.

הלכה ח

יבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי בין שאמר בעלתי בין שאמר לא בעלתי כופין אותו שיחלוץ לה אחר שלשים יום מבקשים הימנו שיחלוץ לה היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אע"פ שחזר ואמר לא בעלתי ה"ז יוצאה בגט ר' יהודה אומר נדרה שלא תתיבם אפילו בחיי בעלה מבקשים הימנו שיחלוץ לה.

הלכה ט

כיצד מוציא ברמיזה רמז ונתן לה גיטה פקחת לפקח ולו אח פקח פקחת לחרש ולו אח פקח או חולץ או מיבם פקחת לפקח ולו אח חרש כונס ואינו מוציא לעולם פקחת לחרש ולו אח חרש חרשת לפקח ולו אח פקח חרשת לפקח ולו אח חרש חרשת לחרש ולו אח פקח חרשת לחרש ולו אח חרש כונס אם רצה להוציא יוציא אם רצה לקיים יקיים.

הלכה י

שני אחים חרשים נשואין שתי אחיות פקחות או שתי אחיות חרשות או ב' אחיות אחת פקחת ואחת חרשת וכן ב' אחיות חרשות נשואות לשני אחין פקחין או לשני אחין חרשין או לשני אחין אחד פקח וא' חרש וכן ב' אחין אחד פקח וא' חרש נשואין שתי אחיות אחת פקחת וא' חרשת פקחת לפקח וחרשת לחרש אין כאן לא חליצה ולא יבום אלא אשתו עמו [הלזו] תצא משום אחות אשה אם היו נכריות יכנסו אם רצה להוציאה יוציא ואם רצה לקיים יקיים.