תוספתא/יבמות/ד
הלכה א
[עריכה]שני נכרים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע לאיזו קידש וזה אינו יודע לאיזו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מת אחד מהן השני אסור בשתיהן מתה אחת מהן שניהן אסורין בשניה מתו ולהן אח אחד חולץ את שתיהן שני אחין חולצין את שתיהן אם קדמו וכנסו יוציאו מי שקידש אחת משתי נכריות ואין ידוע איזו קידש כונס את שתיהן מת ולו אח אחד כונס את שתיהן שני אחין כונסין את שתיהן שני אחים שקדשו שתי אחיות זה [אין] יודע [איזה] קדש וזה [אין] יודע [איזה] קדש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מת אחד מהם השני אסור בשתיהן מתה אחת מהן שניהן אסורין בשניה מתו ולהן אח אחד חולץ [לשתיהן] שני אחין [חולצין לשתיהן] ואם קדמו וכנסו יוציאו שני נכרים שקדשו שתי נכריות זה אין יודע לאיזו קידש וזה אינו יודע לאיזו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מת אחד מהם השני מותר בשתיהן מתה אחת מהן שניהן מותרין בשניה כיצד יעשו אחד נותן גט ואחד כונס מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לזו והלז מיבם וזה חולץ לזו והלז מיבם אם קדמו וכנסו יוציאו מצוה בגדול ליבם ולא [בגדולה] להתיבם אלא מיבם [לאיזו שירצו].
הלכה ב
[עריכה]בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון אם קדם שני ומלא ה"ז זריז ונשכר קדם זה והעביר אמת המים על גבי בורו של חבירו ה"ז זריז ונשכר.
הלכה ג
[עריכה]האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית הלך וקדשה לעצמו צא וקח לי [מקח פלוני] והלך ולקח לעצמו מה שעשה עשוי אלא שנהג דרך רמיות [הפודה את השבויה מותר לישא אותה המעיד על השבויה ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא].
הלכה ד
[עריכה]המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב בפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו ר' יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו אמרו לו מעשה בלסטים אחד שנתפס בקפוטקיא והיה יוצא ליהרג ואמר צאו ואמרו לאשתו של שמעון בר כהנא אני הרגתיו בכניסתו ללוד ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו אמר להם משם ראיה שלא אמר אלא הרגנוהו.
הלכה ה
[עריכה][הנטען מאשת איש ונתגרשה ע"י אחר ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא] הנטען מן האשה לא ישא אמה ובתה ואחותה אם כנס לא יוציא [גר] ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אע"פ שחזרו עובד כוכבים ונתגייר עבד ונשתחרר ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא ישראל הבא על השפחה ועל העובדת כוכבים אע"פ שחזרה שפחה ונשתחררה עובדת כוכבים ונתגיירה ה"ז לא יכנוס ואם כנס לא יוציא.
הלכה ו
[עריכה]חכם שאסר האשה [בנדר] על בעלה ה"ז לא ישאנה א"ר יהודה בד"א בזמן שלא היתה לו אשה או [שהיתה] לו וגרשה מפני [זו] אבל אם [היתה] לו אשה ומתה מותר לישאנה [וכולן שנישאו לאחרים ומתו מותרות לינשא להן וכולן שהיה להם נשים ומתו מותרין לינשא להן] רבי אליעזר אומר כולם שנישאו לאחיהם ומתו מותרות להתיבם [להן אבל החותם על שדה מקח ועל גט אשה לא חששו להם חכמים].
הלכה ז
[עריכה]חכם שדן את הדין טימא וטיהר אסר והתיר וכן העדים שהעידו הרי אלו מותרין [ליקח] אבל אמרו חכמים [רחק] מן הכיעור ומן הדומה לכיעור יש זריז ונשכר [יש] זריז ונפסד שפל ונשכר שפל ונפסד שפל לערב שבת [לשבת] למוצאי שבת לערב שביעית [לשביעית] למוצאי שביעית לימי חולי של מועד וכ"מ שיש בו נדנוד עבירה ה"ז שפל ונשכר.