לדלג לתוכן

תוספתא/ביכורים/א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הלכה א

[עריכה]

אין מביאין בכורים קודם לעצרת ואם הביא ימתין עד שתבא עצרת ויקרא עליהן.

הלכה ב

[עריכה]

הקונה אילן אחד בתוך של חבירו הרי זה מביא ולא קורא מפני שלא קנה קרקע דברי ר"מ וחכ"א לא מביא ולא קורא.

הלכה ג

[עריכה]

רבי יהודה אומר כל הגרים כולן מביאין ולא קורין בני קיני חותן משה מביאין וקורין שנאמר (במדבר י) והיה כי תלך עמנו וגו'.

הלכה ד

[עריכה]

ר' יוסי אומר היה ר"מ אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין מדבר מרובה בין מדבר מועט.

הלכה ה

[עריכה]

הפריש את בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא והשני מהו להביא מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא ר' יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.

הלכה ו

[עריכה]

הרי שהפריש את בכוריו וקרא עליהן וחזר וקנה שדה אחרת ונתבכרו לו מחמשת המינין אע"פ שנתן לתוכן מאותו המין מביא ולא קורא שאין אדם קורא פעמים בשנה.

הלכה ז

[עריכה]

ר' יהודה אומר עד באר הגולה חייב באחריותן מבאר הגולה אינו חייב באחריותן ר' שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון שנים אין חייבין עליהן חומש.

הלכה ח

[עריכה]

רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מביאין בכורים מתמרים חוץ מן התמרים שביריחו ואין קורין אלא על הכותבות בלבד ר' שמעון בן אלעזר אומר רימוני עמקים מביאין וקורין.

הלכה ט

[עריכה]

חומר בתרומה שאין במעשר שני ובכורים ובמעשר שני שאין בתרומה שהתרומה אין ניטלת אלא מן המוקף ואין ניטלת אלא מן הגמור ואין ניטלת מן הטהור על הטמא ומדמעת וחייבין עליה חומש ונוהגת בכל הפירות מה שאין כן בבכורים ונוהגת בשאר שנים מה שאין כן במעשר שני.

הלכה י

[עריכה]

חומר במעשר שני שמע"ש קנה את הקנקן ואוסר דמיו ועירוביו וספק עירובו כל שהוא אסור לאונן [וטעון חומש] וטעון וידוי ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקין בו את הנר מה שאין כן בתרומה.

הלכה יא

[עריכה]

חומר בתרומה ובמעשר שני שאין בבכורים שהתרומה ומעשר שני נוהגין בעמון ומואב מה שאין כן בבכורים חומר במעשר שני ובכורים שאין בתרומה שמע"ש ובכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסורין לאונן ורבי שמעון מתיר וחייבין בביעור רבי שמעון אומר בכורים פטורין מן הבעור רבי יוסי אומר מע"ש טעון וידוי וביכורים טעונין וידוי מה מע"ש טעון ביעור אף ביכורים טעונין ביעור אמר לו ר' שמעון מה למעשר שני שטעון ביעור שכן דמיו טעונין ביעור תאמר בבכורים שאין דמיהן טעונין ביעור.

הלכה יב

[עריכה]

וכן היה ר' שמעון אומר [בכורים לא אמרו גידוליהן] לאכול בירושלים מעשר באיזה מעשר אמרו [בדבר שזרעו כלה נכנס לירושלים ויוצא] בשאין בו שו"פ [ובשאין לו פדיון] ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש בכורים אין חייבים עליהם במחובר לקרקע.