תולדות תנאים ואמוראים/ר/רבא בר רב חנן
רבא (או רבה) בר רב חנן
[עריכה]הוא היה תלמידו דרבה מנוער כברכות מח: אביי ורבא [בר רב חנן לגרסת בה"ג] הוו יתבי קמיה דרבה ושאלם למי מברכינן א"ל לרחמנא, ורחמנא היכא יתיב, [רבא בר רב חנן] אחוי לשמי טללא – א"ל תרווייכו רבנן הויתי, וכבר בארתי בערך רבא שהגרסא הזאת היא האמיתית כי רבא היה מקומו במחוזא, אבל רבא בר רב חנן היה באמת בפומבדיתא.
והיה חביב מאוד על רבה כשבת קנג. כששאל אביי לרבה כגון מר דסנו ליה מאן אחים הספידא, א"ל מסתייא את ורבה בר' חנן (ובדק"ס ורבא).
ובעירובין צב. יתיב רבה ור"ז ורבה בר' חנן ויתיב אביי גבייהו.
וכן היה תלמידו דרב יוסף כעירובין נא:[1] רבא בר' חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא (בשבת ע"י עירוב) ואמר תהא שביתתי בצינתא (שהיה הולך לפירקיה דרב יוסף, ר"ח).
וברכות מה. שאל מרב יוסף, וב"ב כו. רבא בר רב חנן היה לו דקלים אמיצרא דפרדיסא דרב יוסף, הוי אתי ציפרים יתבי בדקלא ונחתי בפרדיסא ומפסדי, ובקשו רב יוסף שיקוץ אותם, ולא רצה וא"ל אם רוצה מר לקצצם תעשה כן, ומזה אנו רואין שמקומו הקבוע היה בפומבדיתא.
וכן כשמלך אביי בפומבדיתא ישב עמו ושקיל וטרי עמו תמיד כדמצינו א"ל רבא (או רבה) בר רב חנן לאביי כברכות מה., שבת קמח., עירובין יד: לח: מה. נא: סח. עג: עה: פו. צג., פסחים לט., ביצה ל., כתובות ו: סב. סב:, סנהדרין ס: סא., שבועות יח.
וקרא לאביי מר כזבחים קי., וגם קראו תרדא כריתות יח:, וזה יען שהיו חברים ממש.
וכן היה חבירו דרבא כמנחות מ., חולין קכט.
ומצינו זבחים נה. תנא רבה בר' חנן קמיה דרבא – א"ל אביי, וביצה יב:, אושפזיכניה דרבא בר"ח שאלו לא הוה בידיה אתא לקמיה דרבא – אותיביה אביי, וב"ק נה. מתרץ אביי קושייתו, ושם סו: מתקיף לרב יוסף ורב מתרץ לו.
וכן רב אויא היה חבירו כקידושין לט. שהיו מספקי ספוקי להדדי.
- ^ במקור נכתב בטעות נא. – ויקיעורך