תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא (סתם)
ר' אבא (סתם)
[עריכה]בשם זה מצינו כמה חכמים בזמנים שונים. והר"הח בעל משפחות סופרים מנה שבעה חכמים בשם ר' אבא סתם מסוף ימי התנאים עד ימי רב אשי. והאמת אך שלשה היו וכולם היו אמוראים. כי מה שמצינו בבשלח ר"פ ויסע אמר ר' (עקיבא הוא ט"ס) אבא דבר זה שח לי רבינו הקדוש אדם אחד היה בא"י והיו קורין אותו מרוטה וכו' וכן הוא בש"ר פכ"ד-ד. (ובתנחומא הישן בשלח-יח הגרסא א"ר אחא. ובתנחומא הר"ש בובר הגרסא ר' חייא הגדול והוא ט"ס כי ר' חייא לא ירד לבבל מיום שעלה לא"י). ונראה ברור שהגרסא רב אבא הוא הנכון והוא "רב" שהיה שמו אבא ונאמן עלינו עדותו דרבינו האי גאון (מובא בערוך ערך רב) שבג' מקומות נזכר רב בשם "רב אבא" וכולם המה ברייתות.
- ברכות מ"ט. רב אבא אומר צריך שיאמר הודאה.
- שבת קל"ה: רב אבא אומר הטבילה ואח"כ ילדה. (וגרסא שלנו ר' חמא).
- כתובות פ"א. א"ר אבא שאלתי את סומכוס.
ולכן בל"ס בלא ספק גם ר' אבא הנזכר במכלתא עם רבינו הקדוש הוא רב.
ומה שמצינו ביבמות קכא: בברייתא אמר ר' אבא אעפ"כ מת בנו בצמא, צ"ל שם ר' אחא כמובא בב"ק נ'. וכן הוא בשקלים פ"ה ה"א. וכן הוא בדק"ס בדקדוקי סופרים, וכן מה שמצינו בתוספתא ביצה פ"א וחולין פד: א"ר אבא זה אחד מן הדברים שהיה ר' חייא אומר אין לי תשובה והשיב ר' אלעזר הקפר ברבי תשובה, בל"ס בלא ספק הוא ג"כ רב. והמאמר מובא בתוספתא חולין פ"ו ושם נשתבש הגרסא. וכן מובא המאמר בירושלמי ביצה פ"ג ה"ג ושם איתא א"ר אבין וצ"ל א"ר אבא ומה שמצינו במדרש תהילים הישן פ"ד ר' נתן בשם ר' אבא, כבר הגיה הרש"ב בובר שם אות ט' שצ"ל ר' נתן בשם ר' אחא. ומה שמצינו שהש"ר שיר השירים רבה פ"ד פסוק אתי מלבנון ר' ישמעאל ב"ר יוסי בשם ר' אבא, הוא ט"ס וצ"ל בשם "אביו", כי המאמר נובע מס"ע רבה פכ"ג שהוא מרבי יוסי. ובזה זכינו לברר שסתם ר' אבא הנזכר בזמן התנאים הוא רב שאמרו עליו רב תנא ופליג.
וכן ר' אבא הנזכר בסדר תנאים ואמוראים, ובספר הכריתות ימות עולם שער ב'. וז"ל כשבא רב לבבל בשנת תק"ל לשטרות מצא את ר' אבא מנהיג שררה בבבל וכל זמן שהיה ר' אבא קיים לא הנהיג רב שררה עד שנפטר ר' אבא. בזה היטב כיון היוחסין שזה ר' אבא הוא אבא בר אבא אבוה דשמואל, שהוא היה באמת הראש והמנהיג בבבל בכלל. ואע"פ שבנו שמואל היה גם בחייו ריש מתיבתא בנהרדעא ורב בסורא, אבל שררה הראשית היתה תחת יד אבוה דשמואל וכאשר מבואר בערכו. וזה כונת רבינו בעל הכריתות.
ומה שמביא הרב בעל משפחות סופרים "ר' אבא" אמורא בא"י שונה הלכות מפי רבינו הקדוש מירושלמי שבת פ"א ה"ב ר' אחא ר' בא בשם "רבי" משיטול ידיו באמת הוא ט"ס וצ"ל בשם "רב" כי כן הוא מפורש שבת ט: מאימתי התחלת אכילה רב אמר משיטול ידיו. ומה שמביא מב"ר פ"י-ח שאמר ר' אבא אף כל דא לא הוי צריך למקשי דהא רבי הוה יתיב ודרש והא אמור לאבא יודן היה אמורא וכו', וכאן הוא בל"ס
להרחבה הכונה על רבינו הקדוש כידוע שאבא יודן היה אמורא שלו. אבל לא הרגיש החכם הנ"ל שט"ס נפל במדרש רבה והמקור הוא בירושלמי ברכות פ"ד ה"א כ"ח: ושם הגרסא הנכונה, א"ר אסי ר' יוחנן פליג - ואפילו אף עלה לא הוה צריך מפלגא, דרבי מפקד לאבדן וכו'.
וכן יאמר שם שזה ר' אבא קיבל מפי תלמידיו דרבי, מר' חנינא כמנחות פ"ח: א"ר אבא א"ר חנינא, אבל כבר מחק בשיטה מקובצת תיבת ר' אבא, וכן מובא בדק"ס דקדוקי סופרים שבכל הכ"י ליתא תיבת "ר' אבא". ומה שמצינו כתובות פ"א ה"י ר' אבא בשם ר' ינאי, באמת המאמר הזה מובא כתובות ט"ו. אך בשם ר' ינאי. ובסנהדרין פ"ג ה"ח ר' ברכיה ור' חלבו ר' בא בשם ר' ינאי, ג"כ אין ראיה, כי בל"ס חסר שם אמורא האמצעי ככתובות ע"ט. א"ר אבא א"ר הושעיא א"ר ינאי, ובנדרים כ"ב. שם ר' אבא אך מפרש דברי ר' ינאי, וכן יאמר שמצינו אותו יחד עם ר' יונתן כויק"ר פכ"ב-ט ר' אבא ור' יונתן בשם ר' לוי אמרי. לפלא איך לא הרגיש כי ט"ס נפל שם כי איך אפשר שר' יונתן יאמר בשם ר' לוי מי שהיה דרשן בבהמ"ד בבית המדרש דר' יוחנן? אבל גרסת הילקוט תהלים קמו ר' אחא ורב ביזנא בש"ר מאיר.
וכן יאמר שזה ר' אבא אשר רשב"ל בעא קמיה והוא השיב לו כנדרים פ"א ה"ב, בזה כבר העיר במבוא הירושלמי ערך ר' בא שהוא ט"ס. וקרוב לומר שהפשט הוא, רשב"ל בעא קומי ר' בא פי' שר' בא שאל מרשב"ל.
לכן נראה ברור שאך שלושה ר' אבא סתם היו ונבארם כסדר זמנם.