מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
איבו (בבלי בזמן ר"נ)
[עריכה]כב"מ צג: איבו מפקיד כיתנא בי דוניא אזל שבו (שם הגנב) שמטיה מיניה אתו לקמיה דר"נ, ובע"ז לה: איבו אכל פת נכרי א"ל רבא ואיתימא ר"נ בר יצחק לא תשתעו מיניה איבו (פי' לא תאמרו שמועה משמו) משמע מזה שהיה צורבא מרבנן.
