שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/י
(א) חייבת — עיין באר היטב. ועיין ביד אפרים מה שכתב פירוש דברי הט"ז בעניין זה:
(ב) הראשונות — עיין באר היטב. ועיין יד אפרים לפרש טעמא דט"ז, דעדיף חתך הראשונים, דהאחרונים הוי דיחוי מעיקרו וחוזר ונראה, מה שאין כן בחתך האחרונים דנראה ונדחה הוא. ועיין בשו"ת בית אפרים חלק אורח חיים סימן ה' באורך בהך סוגיא דמנחות אם פסקינהו לקמאי, ובדברי הפוסקים בזה:
(ג) ב' לפניהם — עיין באר היטב. ומה שכתב שבתשובת בית יעקב לא כתב כן, נראה שלא ראה בגוף התשובה, רק מה שהעתיק בלקט הקמח, שכתב: יותר טוב להחזיר ב' ציצית לאחריו על ידי שכורכין כו'. ואמנם נראה שגם הוא לא ראה בגוף הספר רק במפתחות שם, כי הוא מעתיק כלשון המפתחות ממש; והכותב אותו שגג, וסבר שמה שכתב בהתחלת התשובה: "יש נוהגין כו' שמתחילה משימין כל הציצית לפניו ואחר כך כורכין הצד הא' של הטלית כו' ואז הוא עדיף טפי שלא יהיו נגררין על קרקע", הוא מסקנתו גם כן, ונשמט מנגד עיניו מה שכתב: אכן הדרך הבא בשאלה עדיף טפי (היינו כמו שכתב הט"ז, שמחלקים בידיים את רוחב הטלית), וטעמא (דנראה) משום דאז מיד בשעת ברכה מחזיר ב' ציצית לפניו, והחשש שיהיו נגררים כו' אינו חשש כיון שאין נגררים בקבע רק על ידי מצותו שמחזיר ב' כו' נגררים לפעמים שלא בקבע כו', ע"ש. ומה שכתב בב"י שם בשם האר"י שעל פי סוד יחזיר כל הד' ציציות לפניו בשעת קריאת שמע, יש בדבר חלוקים בענין הבחינות. וגם מה שכתב בב"י שנראה לו שגם לובש טלית במנחה בתענית או בשבת במנחה יהיו כולם לפניו על פי הסוד, אם קבלה הוא נקבל אך לא ראיתי נוהגין כן: