שמות רבה יד ב
"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה" מהיכן היה החשך ההוא רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מחשך של מעלה שנאמר (שם יח, יב) ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו רבי נחמיה אמר מחשך של גיהנם שנאמר (איוב י, כב) ארץ עפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים וגו' אוי לו לבית שחלונותיו פתוחין לתוך חשך שנאמר (שם) ותופע כמו אפל אור שלח מתוך חשך וכן הוא אומר (יחזקאל לא, טו) ביום רדתו שאולה האבלתי כסיתי עליו את תהום הובלתי כתיב רבי יהודה בר רבי אמר במה הרשעים מתכסים בגיהנם בחשך חזקיה אמר הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרס מינה ובה כשם שהיא של חרס כך מכסין אותה בכלי חרס כך הרשעים שנאמר (ישעי' כט, טו) והיה במחשך מעשיהם לפיכך הקדוש ברוך הוא מכסה עליהם את התהום שהוא חשך שנאמר (בראשית א, ב) וחשך על פני תהום זה גיהנם הוי אומר חשך שבא על המצרים מתוך גיהנם היה: