שמות רבה ט י
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן {קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם}." אמר רבי תנחום למה לא לקו המים על ידי משה אמר לו הקדוש ברוך הוא המים ששמרוך כשהושלכת ליאור אינו דין שילקו על ידך חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן ונטה ידך על מימי מצרים הכל מה שביאור ובאגמים ובנהרות ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם מה שבקיתון והיה דם בכל ארץ מצריים וגו' אפילו מה שמצרי רוקק דם היה. מפני מה הביא הקדוש ברוך הוא עליהן דם מדה כנגד מדה שכך אמר לאברהם (בראשית טו יד) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי וגו' לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטומאתן כדי שלא יהו פרין ורבין לפיכך לקו המים בדם "וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר מֵתָה" אמר רבי אבין הלוי ברבי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ומצרי הלך למלאות הקיתון מתוכה מוציאה מליאה דם וישראל שותה מים מתוך הגיגית והמצרי אומר לו תן לי בידך מעט מים ונותן לו ונעשו דם ואומר לו נשתה אני ואתה מן קערה אחת וישראל שותה מים והמצרי דם וכשהיה לוקח מישראל בדמים היה שותה מים מכאן העשירו ישראל: