שמוש תהלים/ז
ז שגיון לדוד וכו׳. הוא טוב שלא יוכלו בני אדם להזיקך ולהבריח שונאך דאתי בתרך ואמור
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל עֶלְיוֺן שֶׁתַּהֲפוֺךְ לֵב שּׂוֺנְאַי כְּמוֺ שֶׁהָפַכְתָּ שׂונְאֵי אַבְרָהָם בְּהַזְכִּירוֺ זֶה הַשֵׁם:
ועוד אם יש לך שונא קח קדרה חדשה ותמלא אותה ממקור המים ואמור[1] ד׳ פעמים מן קומה יי באפך עד סוף המזמור ושפוך אותו במקום שונאך ואתה מתגבר עליו ואמור בכל פעם:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל עֶלְיוֺן שֶׁתַּפִּיל וְתַכְנִיֵע (פלוני) אוֺיְבַי וְקָמַי לְפָנַי. אָמֵן. אָמֵן. אָמֵן. סֶלָה. סֶלָה. סֶלָה: ועוד למאן דאית ליה דינא אמור אותו קמי דייניא ואומר
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אַל עֶלְיוֺן שֶׁתּוֺצִיאֵנִי לִזְכוּת וְתַדִינֵנִי לְכַף זְכוּת:
- ^ במקור: ואומר