שמוש תהלים/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‫ז ‫שגיון‬ ‫לדוד וכו׳. הוא טוב שלא יוכלו בני אדם להזיקך ולהבריח שונאך דאתי בתרך ואמור‬

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל עֶלְיוֺן שֶׁתַּהֲפוֺךְ לֵב שּׂוֺנְאַי כְּמוֺ שֶׁהָפַכְתָּ ‫שׂונְאֵי אַבְרָהָם בְּהַזְכִּירוֺ זֶה הַשֵׁם:‬

ועוד אם יש לך שונא קח קדרה חדשה ותמלא אותה ממקור המים ואמור[1] ד׳ פעמים מן קומה יי באפך עד סוף המזמור ושפוך אותו במקום שונאך ואתה מתגבר עליו ואמור בכל פעם:‬

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל עֶלְיוֺן שֶׁתַּפִּיל וְתַכְנִיֵע (פלוני) אוֺיְבַי וְקָמַי לְפָנַי. אָמֵן. אָמֵן. אָמֵן. סֶלָה. סֶלָה. סֶלָה:‬ ועוד למאן דאית ליה דינא אמור אותו קמי דייניא ואומר‬

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אַל עֶלְיוֺן שֶׁתּוֺצִיאֵנִי לִזְכוּת וְתַדִינֵנִי לְכַף זְכוּת:‬

  1. ^ במקור: ואומר