שם הגדולים (קרענגיל)/דקדוקי סופרים

דקדוקי סופרים

ד' מכתבים מרבני הזמן כולל הגהות הערות הארות והשגות ע"ד "שם הגדולים השלם" ותשובתי עליהם באו בסוף כל אות בתוך ב' חצאי לבינה בחתימת מלת "המחבר" וחביבים עלי דברי סופרים, מאירים כספירים, ראש וראשון אדיר באדירים, ה"ה גאון הגאונים מו"ה מאיר דן רפאל פלאצקי אבד"ק אסטראב זצ"ל בהמ"ס כלי חמדה וחמדת ישראל.

א - מאיר דן רפאל פלאצקי

• א) בשארית ציון אות כ' בסיפור המעשה בשם הגאון מהרש"ס מה ששמע מאביו הגאון בעשו"ת חת"ס ז"ל ע"ש אין שמועתו מכוונת כ"כ, אחרי כי החת"ס היה אצל הנו"ב הי' בש' תקמ"ג כמבואר בשו"ת חת"ס יו"ד סי' של"ח והספר בנין שלמה סנהדרין נדפס שנת תקמ"ד ואם כן לא יתכנו הדברים. אמנם יוכל להיות שהג' נו"ב צוה להחתם סופר שיאמר להר"ן מאז ז"ל שהוא לא ינהג עמו כן ואדרבה כאשר ידפיס ספרו יצוה לעיין בו, וכמ"ש בתשובה להג' מוהר"ש מא"ד בתשובת נו"ב מהדורא תנינא או"ח סי' ק"א עי"ש.

[וזולת זה לא אדע תמיהתו, וכי לא יוכל להיות שהג' בעל חת"ס היה עוד הפעם אצל הגאון בעל נו"ב שהרי הנו"ב נח נפשיה י"ז אדר תקנ"ג, י"א שנה אחר צאתו לאור ספר בנין שלמה הנ"ל. "המחבר"].

• ב) שם אות כ"ב מה שהביא בשם הגאון הנ"ל ששמע מאביו הגאון ז"ל מבואר הדבר להדיא בשו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ד עי"ש.

• ג) אגב ארחא אבקש מאת מעכ"ת להודיענו אם נוכל לסמוך על עדותו של בהמ"ס שה"ג החדש מוהר"א וואלדען שהביא במערכת גדולים אות למ"ד ששמע מהגאון מהרש"ם זצ"ל שהג"מ ליב סטראסאווער אבד"ק רעכניץ שהיה אדם גדול ע"ש וצ"ע אם אמת הדבר שהרי הרב מהר"ל סטראסאווער היה שם רב בשנת תקכ"ו-כ"ז והג' יעב"ץ כתב עליו מרורות בספר התאבקות ע"ש, והביא גב"ע מפ"ב וכפי דבריו הוחלט למאמין בש"ץ על ידי הג' דק"ק ג"ש פראג ופ"ב והרב יעב"ץ מתפאר שע"פ דבריו גרשו אותו הקהלה דשם וע' שו"ת נוב"ק חו"מ סט"ז להג' בלע או"ח שנתקבל לרב דשם על מקומו מיד אח"כ וכמו שמבואר שם ביו"ד סי' ס"ב שבש' תקכ"ט כבר הי' משתמש שם ברבנות ובאמת גם אני כבר חשבתי ונתתי אמון לדברי הרב יעב"ץ בדברי הרב מוהר"ל הנ"ל, ואם כי ראיתי אח"כ כתב התנצלות הרב מוהר"ל הנדפס, עוד לא הי' בו כדאי להכריע כי אתו הצדק, ואמנם אם אמת בפי בעל שה"ג החדש יהיה לנו לעדות ברורה שאין לסמוך בזה תמיד כ"כ על הגאון יעב"ץ. וכמו כן יתעורר עוז לכל אוהבי הגאון המפורסם רבי ר' יונתן זצלל"ה נידון התנצלותו ולהצדיק צדיק מעיקרו ביום דין הקשה ולהסיר מעליו כל העלילות.

[ועתה אמת אגיד כי הרב בעל שה"ג החדש הי' מחסידי הגאון הצדיק אדמו"ר בעל חי' הרי"ם זצ"ל והיה עמית בתורה ואיש בריתי ופ"א בקרתי אותו בביתו בהיותי בווארשא וראיתי שהיה מעוטף בטו"ת כמעט רוב היום והיה נאמן לאלקי"ם ואדם ובודאי יש לסמוך עליו בכ"ד ועדותו נאמנה, וע"כ אמרתי להעתיק כאן דברי שה"ג החדש הנ"ל וז"ל שם: והגר"ש סופר סיפר לי מגדולת הג' מוהר"ל סטראשאוור והפליג מאוד מקדושתו והיה פועל ישועות ועשה מופתים נוראים ועל ידי זה ריננו עליו אנשי עירו ושמו שמו לשמצה שהוא מכת הש"ץ ימ"ש והיה כמחריש ופעם אחת כשהי' במקוה חפשו בכליו אולי ימצאון שמץ דבר, אזי חרה לו מאוד ובמרירות לבו נאנח וקלל אנשי עירו שכל מרבית ביתם ימותו אנשים ולא ישאר להם אך חד בר חד, וכן היה. והגרש"ס עוד היה מכיר איזה מהם ואע"פ שהעתיקו לעיר אחרת נתקיימה בזרעם קללת הצדיק, עכ"ל שם. "המחבר".]

• ד) וכן מ"ש בתולדות חיד"א סי' ג' ששמע מהרב דחברון בהמ"ס שערי רחמים בהיות הג' חיד"א אצל הג' בעל פנ"י בפפד"מ ונאבדו מכתביו בדרך ולא כבדו אותו כראוי ולא האמינו לו כי הוא בעל המחבר ס' ברכ"י (כי הרמאים שכיחא), עד שבאו מכתבים מגדולי קושטא וליווארנא וכו' וצ"ע דספר ברכ"י נדפס כמה שנים אחר פטירת הגאון בעל פנ"י ועתה נדפס ספר מעגל טוב בשלימות על ידי ידידי הרב מפוזנא ומבואר שמה כדברינו.

וא"ל דאולי הדברים מגיעין לספר שער יוסף שנדפס בריש שנת תקי"ו, ועוד וכי ל"ה מפורסם שמו בעולם אף זולת חבוריו וגדול מרבן שמו, ועודנו צעיר לימים בן ארבע עשרה שנה היה מריץ אגרותיו עם רבו הג' בעל נחפה בכסף (עשו"ת חיים שאל ח"ב סס"א) וכשהיה בן ט"ו שנים האיר פני מזרח אשר בחברון בחיבורו ספר העלם דבר כולל ק"ן שמטות שנשמטו מגדולי ישראל עודנו בכת"י וע"ס יוסף אומץ ד"ע ע"ש. המחבר.

סיום המכתב תמצא בראש הספר בהסכמה עיי"ש.

ב - אברהם סג"ל אוטינגא

מהרה"ג המפורסם גן הדסים, צמ"ס, המבקר הנפלא מו"ה אברהם סג"ל אוטינגא בהמ"ס שה"ג השלישי

.

ב"ה יום ד' תצוה שנת מזל טוב לישראל, פה דוקלא תרס"ה

כבוד ידידי וחביבי היושב בסתר לבבי הה"ג דורש וחוקר בקדמוניות ישורן ותולדות גדולי ישראל כשת"ה המבקר הנפלא צמ"ס מר מנחם מאנדל קרענגיל הי"ו אורו יגה נצח.

היום בבוקר הגיעני לנכון יקרת מכתבו בלוית חן העלים היקרים מס' שה"ג השלם עם הגהות מנחם ציון מכהד"ג וכאשר שמתי עיני בהגהותיו היקרות ראיתי כי הפליא לעשות, לא הניח דבר גדול ודבר קטן אשר לא הביא ביתה יוס"ף, ולא השאיר מקום להתגדר בו, ות"ל בכמה מקומות כונתי לדבריו וכעת הנני כותב לו מעט מהערותי אשר ציינתי על הגליון שם הגדולים שלי מה שנעלם מעינו הבדולח.

• א) באות יו"ד סי' שנ"ט הר' יצחק אבד"ק פוזנא, נ"ב ונמצאו ממנו שו"ת בספר גאון צבי להג"מ צ"ה הו"ו בסי' א' וב' ובשו"ת אבן השוהם סי"א וי"ח והיה תלמיד הג"מ אברהם מבאר (ע' הקדמת לקוטי מן על הפטורת) וה"ל אוצר ספרים גדול ובנו היה הג"מ יעקב אבד"ק פוזנא וחתניו הי' הג"מ שמואל אבד"ק מעזריטש ורישא נכד המג"ש והג"מ יחזקאל הלוי אבד"ק קראטשין אבי הג"מ משה יצחק אבד"ק זלאטווי מובא בלוחות העדות, ומ"ש שהיה רבו של המ"א צ"ע.

• ב) שם שצ"ח מו"ה ישעיה הלוי מבראד, נ"ב שמו היה ישעיה יעקב בר' יהודא ליב הלוי הי' תלמיד הג"מ חיים צנזר מבראד והי' אבד"ק אלעסק ונפטר שם ז' אייר תקע"א חי' גם כן ספר חוק ומשפט על כונת השופר וספר תפוחי זהב ונדפסו וגם השאיר אחריו נ"ב חיבורים בחכמת הקבלה וכעת נדפס ממנו חיבור בית חכמה על שה"ש על דרך הסוד וספר נתיב החכמה על השיעורין הנמצאין בש"ס ויתר כת"י נמצא ביד נכדו הגה"ק מקאמינקא ובחבורי אנשי מופת הארכתי אודותו.

• ג) שם סי' שצ"ט של"ה וכו' תלמיד מהרש"ל ומהר"ם מלובלין, נ"ב כבר הוכיחו המבקרים שלא היה תלמיד מהרש"ל ומה שמזכיר בספרו בתואר מורי הוא רק מפני הכבוד של מהרש"ל ומדוע לא כ' שהיה תלמיד הגאון מו"ה שלמה בהג"מ יהודא ליב מלובלין נקרא ר' שלמה ר' ליבוש'ס (וגם מהרש"ל השני) [וכעת נראה למחוק רק תיבת ומהר"ם וצ"ל מהרש"ל מלובלין ודי בזה. המחבר]

• ד) שם סי' ת' מו"ה ישעיה סג"ל הו"ו ע' בית הלוי ווי העמודים, נ"ב המח' הרכיב ב' גאונים ביחד ולפלא על כהד"ג שלא הפריד בין הדבקים, הר' ישעיה הלוי בעל בית הלוי היה נכד הגאון בעל של"ה והשני שמזכיר בח"ב אצל הספר ווי העמודים היה הג"מ שעפטיל בהגאון בעל השל"ה, ובעל בית הלוי היה תלמיד הג"מ משה מבריסק אבי הג"מ יוסף אבד"ק ווירדבורג ולהג"מ יעקב שור בהמ"ס בית יעקב ואביו הג"מ יעקב נפטר בקראקא ת"ג זאת חנוכה והיה חתן הג"מ אליעזר חיים אחיו של הג"מ מאניש חיות אבד"ק ווילנא וה"ר ישעיה הנזכר מקודם מצינו אותו בעיר ווילנא אח"כ בערי איטליא פירארה מנטובה ווירונא אח"כ שב למדינת פולין ונפטר שם בשנת תנ"ח.

והג"מ ישעי' במו"ה שעפטל נתקבל בש' כ"ח לימי חייו לאבד"ק פירטה בונצלא לייפניק ופוזנא ונפטר שם בשנת תמ"ט. ונמצא שמו בשו"ת חו"י עה"ג חב"י ושו"ת אבן השהם סס"ב, ונדפסו ממנו חי' והגהות ע"ס עמק ברכה לזקנו ומתלמידיו היו הג' מהרשש"ך והג"מ אברהם במו"ה יהודה אבד"ק אשכנזים בא"ד.

• ה) בערך למ"ד סי' א' מו"ה לוי אשכנזי, נ"ב היה מחכמי בראד ואח"כ תקע אהלו בק' סטאניסלוב ונפטר שם כ"א אלול תקי"ב וחי' ספר עטרת שלמה על מדרשים תמוהים ובניו המה הרב ר' נפלתי והרב ר' נתן מגדולי חכמי בראד וע' אודותם הרבה בחיבורי אנשי מופת.

• ו) פליטת סופרים ח"א ערך יו"ד סי' כ' מו"ה יהודא ליב חנליש, נ"ב הוא אחי הגאון המקובל מו"ה יעקב תמרליש בהמ"ס ספרא דצניעותא דיעקב בני הרה"ג הישיש מו"ה מאיר דנהויזן אשכנזי מלובלין חתן הג"מ אברהם מוכר ירקות ונפטר הרב מוהרי"ל בלובלין כ"א שבט שנ"ו.

[וכן הוא בלוח השמטות לחלק א' עי"ש. המחבר]

• ז) שם סל"א רי"ט אלגאזי נ"ב והי' אב"ד בירושלים עה"ק ושנותיו היו ע"ח(?).

• ח) שם סס"ד ד' יעקב הלוי הו"ו בהגאון השל"ה נ"ב והיה חתן הג"מ אליעזר חיות אחי הגאון מו"ה יצחק חיות בעל אפי רברבי.

• ט) שם ספ"ו ר' יצחק בצלאל'ש אבד"ק אוסטרא. נ"ב לא ידעתי מאין לו זה לפי שקבלתי היה רק אבד"ק לודמיר [ועיין ספר דור דור ודורשיו. המחבר].

• י) סי' קכ"ו ר' ישראל בנבנשתי חי' הקדמה נפלאה בהיותו בן י"ב שנה וכו'. נ"ב אצל מר דודי הגאון מו"ה אברהם בנימן קלוגר מבראד נ"י נמצא כת"י חיבור גדול עצום ורב מאא"ז הגאון הקדוש מוהרש"ק זצ"ל שחי' בהיותו בן י"ד שנים על סוגיות הש"ס (גם נדפס ספ' שארית ישראל חידושים על איזה מסכתות להבחור ישראל סג"ל בהסכמת הג"מ צ"ה אבד"ק ברלין) ועוד מצינו כזה שהג"מ נתנטע (נכד הג"מ יוסף שמואל מקראקא) נעשה לאב"ד בק"ק מט"ד שהיה בן י"ג שנים מגודל חריפתו (שה"ג החדש).

• יא) שם ר' יצחק במו"ה בנציון מקאצק. נ"ב מלפנים היה דרשן שני בבראדי ואח"כ נתקבל למ"מ לק"ק דובנא וטארטקוב והיה נכד אחיו של הג"מ יעקב אבד"ק לוקאטש וק"ק קאיולי.

• יב) ערך מ"ם סי' כ' ר' מנחם מן כ"ץ חתן רש"ך. נ"ב והיה בן הג"מ מרדכי כ"ץ אבד"ק סטעפאן ולויצק בהגאון בעל איתן האזרחי.

• יג) שם סכ"ז ר' מרדכי משה מרגליות חותן מו"ה שמואל מרגליות. נ"ב טעות הוא, וצ"ל חותן ר' מענדל מרגליות.

• יד) שם סי' מ"ה ר' משה במהר"ז בהמ"ס מגיד משנה. נ"ב היה אבד"ק דראגאטשין ופינסק נכד הג"מ משה אלימלך אבד"ק סטריא אחי הגאונים מו"ה אליעזר ירמי' אבד"ק טישוויץ ומו"ה יצחק אבד"ק קרילוב בני הג"מ אליקים געץ זצ"ל.

• טו) ערך נו"ן ס"ז, ר' נפתלי הירץ גיסו של אור יקרות. נ"ב הוא אא"ז נפטר בזאלקאווי בירח מנחם תצ"א.

ונא להודיעני מתי יגמור ספרו הנחמד בדפוס כי נפשי שוקקה מאוד לראות את ספרו הנפלא בהופיעו מבית הדפוס ובזה הנני ידידו ואוהבו נאמנו המתעלס באהבתו מוקירו ומכבדו כיפעת חין ערכו הרם.

אברהם סג"ל איטינגא

ג - זאב וואלף פרידמאן

מכבוד הרה"ג הגדול מעוז ומגדול, מנורה הטהורה, מי כמוהו מורה, דורש קדמוניות קופת הרוכלין מו"ה זאב וואלף פרידמאן שליט"א דומ"צ דק"ק טארנא.

ב"ה ד' שמות תפר"ח לפ"ק.

שוי"ר לכבוד האי גברא ויקירא ה"ה הרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה מאנדל קרענגיל הי"ו.

אחדשה"ט כנהוג הן בהיותי בקראקא על האסיפה מהרבנים השמעתיו כי יש אתי איזה הערות על חבורו ובקשיני להודיע אליו, ואם כי הנני מסופק אם ימצא בו דבר חדש שעוד לא נתעורר משום אדם, עכ"ז הנני לעשות חפצו ואעתיק אותם שכ' על גליון ספרו.

• א) בתחילת התולדות חיד"א כ' כי בן טו"ב שנה היה כשהוציא ספרו שער יוסף ובשנה שאחרי' עשה אחורי תרעא -- צ"ע לי כפי מאמרו להלן במנין הספרים שעשה החיד"א שם כתב כי השער יוסף נדפס תקכ"ו אם כן היה בן מ"ב וא"ל דעוד בכת"י נודע החיבור אם כן בשעת הדפסתו כבר נודע לו השגת הגדולים ה"ל להדפיס אחורי תרעא מיד.

[ובאמת נדפס ספר שער יוסף עוד מקודם זה בשנת תקי"ו, ובשנת תקכ"ו נדפס פעם שנית. המחבר.]

• ב) מה שמביאשמה שהחיד"א בספר חיים שאל מביא ספר מטה אפרים של הג' מהרא"ז מרגליות וזה תימא כי נודע שהספר מטה אפרים נדפס אחר פטירת רז"מ ואיך יתכן זאת?

[ואולם כונתו רק ע"ס מטה אפרים למוהר"א ארדיט הספרדי, הובא בחלק ב' אות מ' סי' צ"ג. המחבר]

• ג) ועתה אציין על גוף ספרו מה שהניח בערך א' בהגה אות ב' צ"ע על דברי תוס' סוף מנחות שכתב ששם אבי רב הי' כייליל ותמה עליהם שאייבו היה שמו, ובאמת בזבחים קי"ח איתא דכייליל היה שמו עי"ש וברש"י

[וכבר נתקן הדבר מעצמי בחלק ב' עי"ש. המחבר].

• ד) ערך ב' בענין אי רבינו בחיי היה תלמיד הרשב"א ע"ש. הגאון השו"מ בהסכמתו לספר כד הקמח מביא ראיה ברורה כי על הפסוק לא יסור שבט מיהודה (רבינו בחיי, בראשית מט:ט) מביא רבינו בחיי מה שהשיב רבו הר"ש לכומר א' ובתשוב' הרשב"א חלק ה'^[1] מביא הויכוח שהיה לו עם הכומר באריכות. ע"ש.

• ה) בערך ג' סי' ד' שמציין החיד"א רק הפמ"א ע"ש, ונמצא לו גם כן תשו' באריכות מה שהשיב להשב יעקב ע"ש סל"ו חיו"ד ושם מביא גם כן מה שראה בעת שנתגדל אצל חו"ז הגאון מו"ה העשל ומאריך בשבחו וכנראה מזה שהיה לומד אצלו

[וא"צ לכל זה, דבלאו הכי שמו נודע בשערים המצויינים בהלכה בהרבה ספרי האחרונים וגם החיד"א בעצמו כתב שיש לו תשובות בספרי האחרונים ומהם בתשובות פנים מאירות ח"א, והיה חתנו של הג' מהר"י בעריש בהג"מ העשל ונתגדל אצלו וכמש"ש בהג"ה מנחם ציון, וגם היה מחותנו של הג"מ ר"ש ר' חיים ישעי' וכמ"ש בהסכמתו לספר הלכה ברורה ע"ש. המחבר].

• ו) ערך וי"ו ס"ב. מו"ה זאב וואלף הלוי עי"ש. והוא הגאון ר' וואלף אלעסקר החידוש שכ"ת לא האריך בשבחו כאשר נודע לכל כעת על ידי ספרו חידושי הרז"ה.

[וכבר הארכתי בשבחו בח"ב במערכת ספרים עי"ש. המחבר]

• ז) ערך ח' סי' ג' חזקי' די סילוא וכו'. לפלא מדוע לא נזכר שהיה גיסו של מהר"ם חגיז כנזכר בספר שפת אמת וגם מצינו לו שהיה שואל אצל הג"מ אלעזר רוקח אבד"ק א"ד בספרו ארבעה טורי אבן.

• ח) שם סי' למ"ד הר' חיים יעקב וכו'. לפי שהג"מ חיים יעקב לא השאיר זרע אחריו ראוי להזכירו מעט באורך כפי שמובא בהקדמת ספרו ספר הזכרונות שהוציא אחיו לאור ואולי נזכר בשה"ג החדש כי הג' הקדוש נפטר בן ל"א שנים ונשאר אחריו ספרים רבים ונשגבים בכל מקצעות התורה המעיין שם בהקדמה יתפלא על רוחב לב המחבר ועל רב קדושתו שלא נודע בחייו כ"כ ובילדותו שהוציא ספר צרור החיים על הרמב"ם נתפשט בכל קצוי ארץ וגדולי הדור פלפלו הרבה עמו ואז היה בן ח"י שנים ועיין יד מלאכי ובשאר ספרי הספרדיים וגם בספרי החיד"א והוא כטיפה מן הים נגד המון ספרים שנשאר אחריו והגאונים המסכימים על ספרו הקטן על מוסר האריכו בשבחיו הרבה מאוד עי"ש

[ובספר שם הגדולים החדש לא נמצא ממנו כלל. המחבר]

• ט) ערך יו"ד סי' למ"ד ומש"ש בהגה מנחם ציון אות כ"ב אך למותר הוא דבשעה שכ' זאת נעלם ממנו מ"ש המחבר בשה"ג לקמן סי' שצ"ח ואז ראה כי שם הנשרף היה שמו ר' ישעיה הלוי והוא גם כן חי' ספר באה"ט ואנכי ראיתיו ושם לא נזכר כמעט שום תשו' כ"א דברי הט"ז והמ"א.

[וכן הוא בלוח השמטות לח"א וכן בח"ב ב' סט"ז ע"ש ואך מש"ש בשם הש"ץ מק"ב צ"ע כי הזמן והמקום אינם מסכימות לזה ובודאי מ"ש בפנקס דח"ק דשם על גברא רבא אחרינא קאי. המחבר].

• י) שם סל"ז ר"י הלוי וכו' והוא העתיק ספר הכוזרי וכו' ובהגה מ"ץ שם וזה תמוה דהמעתיק ספר הכוזרי היה הר"י בר"ש אבן תבון, עי"ש. והנה שניהם אמת, רק הר"י הלוי העתיק דברי החבר שבהכוזרי על שפת ערבית והר"י אבן תבון העתיק דברי הר"י הלוי על שפת לה"ק והמעיין בספרו הכוזרי יראה שכן הוא.

וכן הוא בלוח השמטות לח"א ע"ש. המחבר]

• יא) שם סר"ט מו"ה יעקב בק וחי' חק יעקב ובהגהות מ"ץ כתב שהיה תלמידו של הב"ח ושכן נראה מהל' פסח סי' תל"ד ונפלאתי מאוד על כבודו וכו' והאריך מאוד לסתור דברי עד שמסיים כי חסר אות א' שם בהח"י וצ"ל מהרי"ו וכדאיתא שם בב"ח בשם מהרי"ו ע"ש.

[ובאמת התקנתי הדבר בעצמי בחלק ב' אבל א"צ לכל זה ורק כי לשון הח"י הוא נעתק מלשון העט"ז שם והוא פשוט. המחבר]

• יב) שם סרי"ט מו"ה יעקב חאגיז וכו' בהגהות מנחם ציון שם והי' ריע להגאון בעל ח"ץ עי"ש, ואמנם לא מהר"י חאגיז רק בנו מוהר"ם חאגיז וכדאי' בת' הח"ץ בסט"ז שמעתיק כ"ת וכנודע בספר שאילת יעב"ץ וגם הוא היה רב דהמבורג כמה שנים אבל מוהר"י חאגיז מעולם היה בירושלים.

• יג) שם סש"ן בהגה מ"ץ מ"ש שהר"י אויערבך חי' ספר באר רחובות מזוקק קיצור מס' באר רחובות של אחי הטו"ז, לא כן הדבר כי הוא חי' ערש"י בשם באר רחובות אך אחר פטירת מהר"י אויערבך חי' א' באר רחובות מזוקק ושמעתי מרננין על המח' שהי' מן המשכילים אבל באר רחובות של מוהרי"א יש לו הסכמה מהקרבן נתנאל

[ועדיין יש לומר דהוא הקיצור גם מבאר רחובות הראשון. המחבר].

• יד) שם סי' שפ"ט מו"ה ישמעאל הכהן וכו' בהגה שם שמייחס הספר זרע אמת לר' ישמעאל בע"ס הזכרון אגב שיטפיה כתב כן, כי ספר זרע אמת הוא אחרון בזמן ובדורו של החיד"א היה.

[וכבר תקנתי הדברים בחלק ב'. המחבר]

• טו) שם שצ"ט מו"ה ישעיה סג"ל הו"ו כו' בהגה שם תלמיד מוהרש"ל ומהר"ם שניהם אינם רק הי' מהר"ש מלובלין וכמ"ש בספר יוסף אומץ לר"י יוזפא האן שהי' בזמן השל"ה והוא גם כן רבו של הב"ח, ובאמת צ"ע לפמ"ש כבודו בשם הרב מו"ה אס"א בשארית ציון שי"ן סי' צ' דמהר"ש מלובלין היה נכד ר' אברהם מוכר ירקות צ"ע דאיך יתכן זאת אחרי כי מר"א מוכר ירקות לא נודע לנו כלל רק אחרי פטירת מהרש"ל ונכדו יהי' כ"כ מפורסם?

[את הכל תקנתי בעצמי לקמן בערך שי"ן סמ"ז ובהגהות מנחם ציון דשם עי"ש, ומה שמתמה על הר' אס"א לק"מ. המחבר].

• טז) ערך ש' סכ"ט וסי' מ' לדעתי א' הם והוא המחבר ספר מרכבת המשנה ומש"ש מערכת המשנה טעות סופר הוא.

[וכבר תקנתי הדבר מעצמי בחלק ב']

• יז) שם סמ"ז מהר"ש מלובלין וכו' ומש"ש בהגה שבין מהרש"ל למהר"ש מלובלין הי' הבנים הלבוש והג' ר' יאסקי מלובלין וכו' ושכח להזכיר גם ר' אברהם מוכר ירקות וכו' ע"ש

[ולא אדע מנ"ל שהי' אב"ד ומ"ש בשם מהרש"ל (בח"א ערך א' סע"ו) שצוה לקהל שיקחו אותו לרב אבל לא רב רבנן. המחבר]

• יח) ערך שי"ן ספ"א מוהרש"א וכו' ראוי להעתיק כאן דברי הג' בעשו"ת מעיל צדקה בצואתו שכתב על המהרש"א שילאה אדם לעשות חי' כמוהו אם לא שרוח ד' דובר בו

[וכבר הבאתי כזאת בח"ב. המחבר]

• יט) פליטת סופרים א' סכ"ב ר' אהרן במוהר"א בהמ"ס קרבן אהרן בהמ"ס קצור תו"ח וכו' ואינם אלא א' , דקצור ת"ח נקרא קרבן אהרן.

[גם אני נתכונתי לזה וכאשר הבאתי בח"ב. המחבר]

• כ) שם ערך יו"ד סל"א רי"ט אלגאזי בהמ"ס גט מקושר וכו' וספר שלמי צבור ושלמי חגיגה וכו' ואמנם שלמי צבור ושלמי חגיגה רק לאביו המה והוא מו"ה יעקב אלגאזי בע"ס ארעא דרבנן.

• כא) שם סל"ג מה שייחס לוית חן לגיסו של בעל אור יקרות איננו כי אם לאביו של האור יקרות

[ובאמת הוא לר' אריה ליב בר"ש גרשון ירושלמי ולבנו מו"ה יוסף בנימן זו"ו ולגיסו מו"ה נפתלי הירץ במו"ה חנוך העניך. המחבר]

• כב) שם סי' ק' מ"ש שמהר"ם לובלין חתם עצמו בשם ש"ר יצחק אינו כן כי אם מהרש"ל חתם כן

ובאמת נפל כאן טעות וכן כתבתי גם אני בעצמי במערכת שי"ן ובהג"ה מ"ץ סל"ח עי"ש].

• כג) שם ערך שי"ן סל"ז שמואל די אבילה והיה חתן המלך בעל אור החיים ז"ל וצע"ק דבספר חפץ ה' הראשון לבעל אור החיים ראיתי שלקח הסכמה ממנו על ספרו והיה אז קודם שעלה לא"י והמסכימים כינו את האוה"ח בשם אברם וכתבו עליו שבחים נוראים ולפי הנראה הי' רק קרובו אבל לא חתן והי' קשיש מיניה טובא

[וראיתי באיזה מקום שהי' חתנו בזווג שני ולק"מ. המחבר].

ובזה אחתום, והנני דו"ש הטוב ומברכו שיאריך ימים ויוצא מחשבתו לפועל דברי המברכו בכ"ט.

זאב וואלף פרידמאן
דומ"צ דק"ק טארנא

ד - מנחם מענדל קירשבוים

מכבוד ידידי הרהג"מ מנחם מענדל קירשבוים שליט"א אבד"ק סקאלא וכעת מו"צ דק"ק פפד"מ מילידי ק"ק קראקא

ב"ה א' ויחי תרפ"ב קראקא

כבוד הה"ג חובר חבורים מחוכמים דורש קדמוניות וכו' כמוהר"ר מנחם מאנדל קרענגיל שליט"א

אות א'

• א) סי' ג' ראבי' הוא אבי אסף כתבתי על גליון ספרי שה"ג ח"א מערכת א' סקצ"ו אשר הרב ב"י נסתפק בזה בתשובותיו וציינתי גם כן לתשובת מהר"י מינץ סי"ד ובכללי דרכי הפוסקים לכנה"ג או"ח סצ"ט ובמהדו"ב שם סמ"ב הביא בשם או"ה כלל ע"ג אות י"ד וכ"כ הראבי', וכ' באבי אסף שלו כ"י וכן משמע בת' גאוני בתראי דהוא הוא ולא אחר. ובש"ך יו"ד סימן קפ"ו לא משמע כן וצ"ע.

אות ב'

• ב) סי' ג' ביאור הרמב"ן עה"ת וכעת נדפס בווארשא (תרל"ה) ביאור על הרמב"ן לר' מאיר בר' שלמה אבי סאולה ז"ל מתלמידי הרשב"א עי"ש בהקדמה ומובא בשו"ת הרשב"א סי' ער"ב ור"פ בשם בן שהולא עי"ש.

• ג) סי' נ"ה בית יד למאירי נדפס כעת בירושלים על ידי חכם אחד במכ"ע המאסף ויש בו י"ד שערים.

• ד) סי' ע"ט בן דוד וכו' ובסוף הקדמתו שם כתב שהוא ממשפחת הג"מ משה הייגרליך רבו ודודו של הג' רמ"א והוא היה בן להג"מ אלעזר שנדב כוס כסף לביהכ"נ הרמ"א ז"ל ואולי זה משה האיש הוא ר' משה שטארך הובא בצמח דוד בשנת שי"ז והרב מסעראצק בספר דו"ד ודורשיו כתב שנפטר בשנת שי"ג וז"א כי נמצא עוד בשנת הנ"ל. שוב עיינתי שם בסימן רפ"ז מצאתי כ' שהג"מ משה שטארך ר"י בקראקא ה"א שי"ז? וראיתי בתולדות גדולי ישראל וחכמיו לידידי מר פה"ו כי הג"מ משה שטארך הוא ר"מ בר' יחיאל אחי ר' אלעזר אבי אמו של הרמ"א ז"ל. וכן הוא כתובה על המצבה. ובפנקס נזכר בשם ר' יוסף משה בר' יחיאל ונגרר אחר דעת הרב מסעראצק שר' משה הייגרליך הוא שנפטר ה"א שי"ג והוסיף עוד מדיליה שזהו ר' משה בר' אלעזר ולעומת זה ר' משה שטארך הוא בן הג"מ יחיאל אחיו של ר' אלעזר ונפטר י"ט אדר שכ"א, וכבודו הרמה רוצה להחליט שהוא הג"מ משה לאנדא וכן הוכיח בעל כלילת יופי ואנכי לא כן עמדי, והנה הג"מ משה הייגרליך הובא גם כן בשה"ק ח"א מערכת מ' ע"ש.

אות ג'

• ה) סימן למ"ד גלגולי נשמות לרמ"ע (נדפס פפד"א תס"א) ונדפס עוד מקודם (פראג תמ"ח) וכעת נדפס בלובלין (תרס"ח) עם הגה' הרב מו"ה ירוחם מאיר ליינר בשם מאין עין.

• ו) שם בק"א גימטריאות שראה מר"א מגרמייזא שרומז ממש כל מדרשי חז"ל ע"ש, וכעת נדפס ספר ויספר משה לרב א' מנויארק מונה וחושב כל הס' בגימטריאות ושכח מ"ש כאן החיד"א בזה.

אות ז'

• ז) בסימן ל"ח אברהם יצחקי נפטר י"ג סיון תפ"ט וצ"ע על דו"ד ודורשיו דבסימן תשי"א כתב י"ד סיון תפ"ח ובסימן תשי"ג כ' ט"ו אלול תפ"ט

[וע"ס מור וקציעה ח"ב בלוח התקון והשמטות ע"ש. המחבר.]

אות י'

• ח) סי' כ"ט יכין ובועז שחי' הרשב"ץ וכו' ומ"כ שנ"נ ש' ר"ה, ומ"ש כ"מ שה"נ ש' בהגה מ"ץ ס"ק צ"ח שנפטר ה"א ר' ודאי נגרר אחר ספר דו"ו ודורשיו.

אות ע'

• ט) סי' י"ד עדינות חי' ר' שמעון הגדול וכו' וצ"ע מדוע לא ציין בשה"ג ח"א מערכת שין סי' קס"א לעיין כאן.

[ואנכי תמ"ה תמ"ה אקרא מדוע לא עיין מש"ש בהג"ה מ"ץ ס"ק צ"ד בזה"ל ובספר דן ידין להקדוש מוה"ר שמשון אוסטרופולי זצ"ל הביא ספר עדינות לר"ש הגדול וכו'. המחבר]

אות פ'

• י) סי' קל"ט בהג"ה מ"ץ תק"פ הג"מ מאיר נפטר תקל"ג י"ט תמוז ובנו בעל פמ"ג ד' אייר תקנ"ב וכו' ופלא בעיני של"ה עכ"פ בפליטת סופרים?

[ובמח"כ עינו הטעתו והלא עין רואה בפליטת סופרים ערך מ' סי' ח' שמו מפורש ע"ש].

אות ש'

• יא) סי' קל"ג שפתי ישנים ובהגה מ"ץ שם ס"ק ס"ה כתב שהוא למו"ה שבתי מכונה בס ע"ש, וצ"ע דהוא רק למו"ה דוד גנז

וכבר נתקנו הדברים מעצמי סוף הספר בק' תקון סופרים ע"ש. המחבר]

אות ת'

• יב) סי' נ"ו בהגה מ"ץ סק"ג הוריות תוספי הרא"ש, ולא ידעתי מה הוסיף כבודו הי"ו אחרי שכן העיר החיד"א בעצמו וכבודו העלה רק לאלו אשר לא זכר יוסף וישכחהו?

{{רמ"א|[ובמח"כ גם כאן לא למראה עיניו ישפוט, הלא עין בעין יראה דהני ג' תיבות 'הוריות תוספי הרא"ש' הובא רק בפנים הספר ולשון החיד"א הם, ובתוספת שלי לא נזכר תוספי הרא"ש כלל. המחבר.

ונא אל תשיבני ריקם ידידו הדור"ש ומצפה לתשובות
מנחם מענדל קירשבוים

---

1. אני מצאתיו בתשובות רשב"א/חלק ד/קפז -- ויקיעורך