לדלג לתוכן

שיר השירים רבה א א ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

[א] ד דבר אחר "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ וגו'" זה רבי חנינא. אמרו פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים, אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום מה אעשה מיד יצא למדברה של עירו בחורבה של עירו ומצא שם אבן אחת יצא וסידקה וסתתה וכרכמה אמר הרי עלי להעלותה לירושלים בקש לשכור לו פועלים אמר להם מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים אמר לו תן לנו שכרנו מאה זהובים ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים. אמר להם וכי מנין לי מאה זהובים או חמישים לתת לכם ולא מצא לשעה מיד הלכו להם. מיד זימן לו הקדוש ברוך הוא חמישה מלאכים בדמות בני אדם אמרו לו רבי תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך לירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים בקש ליתן להם שכרם ולא מצאן בא המעשה ללשכת הגזית אמרו לו דומה רבנו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים מיד נתן לחכמים אותו השכר שהשכיר עם המלאכים: