לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה שסא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן שסא | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

הלוית המת ובטול ת"ת להלויתו
ובו חמישה סעיפים:
אבגדה

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת.

  • למאן דמתני לאחרים -- אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו.
  • למאן דקרי ותני, דהיינו שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים -- אם יש ס' רבוא אין צריך להתבטל בשבילו.
  • למאן דלא קרי ותני -- כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו, והוא שיש שם עשרה.
(וי"א דעכשיו מן הסתם מבטלין שאין לך אחד מישראל בזמן הזה שאינו במקרא או במשנה) (ב"י בשם הריטב"א פ"ב דכתובות שכ"כ בשם סמ"ג).

ואשה -- יש אומרים שדינה כמאן דקרי ותני, ויש אומרים שדינה כמאן דלא קרי ותני, וכן נהגו באשה ותינוק לקולא.

ואין מבטלין ת"ת למת כשיש מי שיתעסק עמו כל צרכו, אלא עוסק בתורה ואינו צריך לצאת ולראות אם יש עמו כל צרכו אם לאו אלא כיון שיש שם מי שיעשה מעשה -- תלמוד תורה שלו קודם. ותינוקות של בית רבן אין מתבטלין כלל.


במה דברים אמורים שמבטלין תלמוד תורה? ללוותו בשעת הוצאתו. אבל כל זמן שמוטל לקברו אין מבטלין בשבילו ת"ת. אלא אם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת יומה -- אותה שאינה יומה מותרת בין בלימוד בין בשאר מלאכות.

ובשעת הוצאה מבטלין מכל שאר מלאכות ובאים ללוותו, אפילו אי לא קרי ותני, דלא מפלגינן בין לא קרי ותני אלא בביטול ת"ת אבל בשאר מלאכות -- אפילו אי לא קרי ותני -- הכל בטלים ובאים ללוותו.

ואם אין חבורות בעיר -- כל בעלי מלאכות צריכים להתבטל ולהתעסק בו עד שיקבר. אבל מתלמוד תורה אין צריכים להתבטל אלא בשעת הוצאתו כדאמרן.

הרואה את המת ואינו מלוהו עובר משום "לועג לרש" ובר נידוי הוא. ולפחות ילוונו ד' אמות.

אפילו במקום שאינו צריך ללוות את המת צריך לעמוד מפניו.

ארון העובר ממקום למקום -- אם שלדו קיימת -- צריכין ללוותו כמו בשעת הוצאת המת.