שולחן ערוך יורה דעה שסא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך יורה דעה · שסא · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז ש"ך באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת.

  • למאן דמתני לאחרים -- אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו.
  • למאן דקרי ותני, דהיינו שקרא ושנה ועדיין לא שנה לתלמידים -- אם יש ס' רבוא אין צריך להתבטל בשבילו.
  • למאן דלא קרי ותני -- כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו, והוא שיש שם עשרה.
(וי"א דעכשיו מן הסתם מבטלין שאין לך אחד מישראל בזמן הזה שאינו במקרא או במשנה) (ב"י בשם הריטב"א פ"ב דכתובות שכ"כ בשם סמ"ג).

ואשה -- יש אומרים שדינה כמאן דקרי ותני, ויש אומרים שדינה כמאן דלא קרי ותני, וכן נהגו באשה ותינוק לקולא.

ואין מבטלין ת"ת למת כשיש מי שיתעסק עמו כל צרכו, אלא עוסק בתורה ואינו צריך לצאת ולראות אם יש עמו כל צרכו אם לאו אלא כיון שיש שם מי שיעשה מעשה -- תלמוד תורה שלו קודם. ותינוקות של בית רבן אין מתבטלין כלל.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) מבטלין ת"ת כו'. פירוש חובה לבטל כן הסכימו הפוסקים:


(ב) שקרא ושנה כו'. משמע תרווייהו בעינן אבל מלשון הריטב"א שהביא ב"י שאין לך אדם מישראל שאינו או במקרא או במשנה כו' משמע דקרא או שנה קאמרינן:


(ג) אם יש ס' רבוא כו'. דנטילתה כנתינתה מסיני מה נתינת התורה בסיני בס' רבוא אף נטילתה בס' רבוא:


(ד) והוא שיש עמו עשרה. כדי שיוכלו לומר קדיש וברכת אבלים:


(ה) ואין מבטלים ת"ת למת כשיש כו'. הל' מגומגם אבל בטור ניחא דקאי אמאן דלא קרי ותני דסגי כשיש לו מי שיתעסקו עמו וקאמר דאם יש אנשים בעיר שיוכלו להתעסק עמו א"צ לראות אם מתעסקים עמו דמסתמא מתעסקים עמו ות"ת קודם אבל מאן דמתני דאין לו שיעור ודאי דלעולם צריך ללוותו וכן למאן דקרי ותני דצריך ששים רבוא ודאי מסתמא ליכא ששים רבוא וע"כ גם דברי המחבר צריך לפרש כן ודו"ק. כתב האגודה מה שרגילין לבטל תלמוד תורה כל זמן שיש מת בעיר הטעם פן יהיה צרכי המת נדחה כי כולם ילכו ללמוד ונ"ל בקהלות שעשו כתות ויש אנשים מיוחדים המתעסקים בו אדם הלומד לש"ש ואינו רגיל לטפל בהם יכול ללמוד ע"כ ומביאו מהרש"ל והדרישה והב"ח כתב עליו ונראה דאפילו למאן דקרי ותני קאמר דיוכל ללמוד אבל למאן דמתני לאחרים דאין לו שיעור צריך לבטל אפי' עשו כתות דהא דתניא מבטלין ת"ת להוצאת המת אין פירושו מותר לבטל אלא חובה קתני עכ"ל ולא הבנתי דבריו דהא האגודה מיירי שלא בשעת הוצאתו דיוכל ללמוד אפילו למאן דמתני דדוקא בשעת הוצאתו צריך לבטל וכדלקמן סעיף ב':


(ו) ותינוקות של בית רבן אינן מתבטלין כלל. פי' אפי' להוצאת המת וטעמא כדכ' הטור שהרי אין מבטלין אותן אפי' לבנין בית הכנסת דלא כעט"ז שכתב הטעם שהרי אינם מתעסקים עמו דהא אין מבטלין אותו אפילו להוצאת המת:



באר היטב

(א) ושנה: משמע תרוייהו בעינן אבל מלשון הריטב"א שהביא הב"י משמע דקרא או שנה קאמרינן. ש"ך.


(ב) לצאת: כ' הט"ז זה קאי אמאן דלא קרי ותני שא"צ לראות אם יש שם מתעסקי' ונראה דהדעה זאת חולקת על מ"ש רמ"א דעכשיו מן הסתם מבטלין ואם כן לפי דעת הרמ"א יש לבטל גם בזה מ"מ רב הלומד עם תלמידיו לא יבטל בשביל זה מן הסתם עכ"ל. וכתב האגודה מה שרגילין לבטל ת"ת כל זמן שיש מת בעיר הטעם פן יהיה צרכי המת נדחה כי כולם ילכו ללמוד ונ"ל בקהלות שעשו כתות ויש אנשים מיוחדי' המתעסקי' בו אז אדם הלומד לש"ש ואינו רגיל לטפל בהם יכול ללמוד ע"כ. וכתב הש"ך דמיירי שלא בשעת הוצאתו דיוכל ללמוד וא"צ להתעסק אפי' למאן דמתני רק בשעת הוצאתו צריך לבטל בשבילו כמ"ש ס"ב ודלא כהב"ח ע"ש.







▲ חזור לראש