שולחן ערוך יורה דעה רעג ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רעג · ו
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שכח לכתוב את השם כולו -- תולה אותו בין השיטות. אבל מקצת השם בשיטה ומקצתו תלוי -- פסול. ובשאר תיבות אם שכח כותב מקצת התיבה בשיטה ומקצתה למעלה.
- הגה: יש סופרים מדקדקים לכתוב [אותיות] בי"ה שמ"ו בראש העמודים. וכן קצת המדקדקים לכתוב בראש כל עמוד ו', וקורין אותו 'ווי העמודים'. ואין לדקדק בכל זה. ואפילו המדקדק יותר שלא ימעט או ירחיב הכתב לפעמים משום זה (הגהות מיי' פ"ז) כי כל דברים אלו אין להם שורש על מה שיסמכו (ב"י).
מפרשים
(ה) בי"ה שמ"ו. והם ב' דבראשית. יו"ד יודוך אחיך. ה' הבאים אחריהם בפ' בשלח קודם השירה. ש' שמר לך ויש עושים ש' שופטים ושוטרים. מ' מה טובו. ו' ואעידה בם. כן הוא בהגהת סמ"ק סי' קנ"ה ובהגהת מיימוני אבל מדברי המרדכי דלקמן נראה מבואר דוי"ו של בי"ה שמ"ו היא וי"ו אחרת חוץ מוי"ו ואעידה:
(ו) ואין לדקדק בכל זה כו'. ובהגהת מרדכי בהלכות קטנות כתב שהר"מ כ' מה שנהגו הסופרים לכתוב ווי העמודים במגלה וספר תורה אי איישר חילי אבטלינוהו ואין להתחיל שום עמוד בוי"ו רק אותיות בי"ה שמ"ו וכן וי"ו של ואעידה בם דמתוך כך באים לידי קלקול שמרחיבין ומקצרין אותיות שלא כדת כדי לצמצם וי"ו בראש העמוד עכ"ל ומיהו מצאתי דבי"ה שמ"ו אפילו בדיעבד פסול אם לא נכתב בראש העמוד אבל ווי אם לא נכתב למעלה כשר דדוקא לכתחלה בעינן עכ"ל ומביאו ב"י (ובמעדני מלך ריש דף ע"ט הבין דהאי ומיהו מ"כ מלשון ב"י הוא שכ' כן ע"ש) מבואר דבי"ה שמ"ו יש לדקדק:
בי"ה שמ"ו. פי' אותיות אלו מכוונים שיתחילו תמיד בראש העמוד. פי' ב' דבראשית. יו"ד יודוך אחיך. ה' הבאים ביבשה. שי"ן שמר לך. מ"ם מה טובו. וי"ו ואעידה בם. כן כתוב בהגהות מיימוני פרק ז' דהלכות תפילין וכתב שם שיש קצת פיסול בזה ועל מ"ש שמתחילין בווי"ן כתבו המרדכי וסמ"ק ע"ז אי איישר חילי אבטליניה ובהגה' מיימונית קרא לאותם סופרים בורים. ואני ראיתי עוד מעשה סופרים בורים הרבה שכשאירע להם אות כ"ף פשוטה בסוף השיטה ויש עוד מקום פנוי קצת שא"א לכתוב תיבה אחרת הם מושכים הכ"ף פשוטה כזה
ד וזהו פיסול גמור שהוא דלי"ת ולא ך' וכן ראיתי שמזהיר על זה בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח וקורא אותם בורים פוסלים ספרי תורה בשביל זה אלא הכ"ף פשוטה צריכה להיות רגל שלה פי שנים מן הגג וכן הוא בהגה' מיימון פרק א' דהל' תפילין בשם רא"ם דכ"ף כפופה ופשוטה שיעור אחד להם דהיינו אם תפשוט הכפופה תהיה פשוטה הרי מוכח דהפשוטה צריכה כפל ברגל מן הגג דומיא דכפופה שיש לה ג' חלקים וטעות זה הוא מצוי בהרבה ספרי תורה על כן ראוי לכל מורה שיזהיר הסופרים על זה ולתקן מה שעשו כבר וס"ת כזאת פסולה לקרות בה כלל וכשמתקן כ"ף פשוטה הזאת צריך למחוק אותה כולה ואח"כ לכתוב מחדש כראוי דאם לא ימחוק רק קצת מגגה יהיה כחק תוכות וכמו שכתבנו באורח חיים סי' ל"ב סעיף י"ז באות שנכתב כולו בפעם אחת עיין שם:
(ה) בי"ה שמ"ו: והם ב' דבראשית. יו"ד יהודה אתה יודוך. ה"א הבאים אחריהם. שי"ן שמר לך ויש עושים ש' שופטים ושוטרים. מ"ם מה טובו. וי"ו ואעידה בם כן הוא בהגהת סמ"ק אבל מדברי המרדכי נראה דוי"ו של בי"ה שמ"ו הוא וי"ו אחרת חוץ מואעידה בם ובהגהת מרדכי כתב מצאתי דבי"ה שמ"ו אפי' בדיעבד פסול אם לא נכתב בראש העמוד וכתב הט"ז ראיתי מעשה סופרים בורים הרבה כשאירע להם כ"ף פשוטה בסוף השטה ויש עוד מקום פנוי קצת וא"א לכתוב עוד תיבה אחרת הם מושכים הכ"ף פשוטה כזה ד וזהו פיסול גמור שהוא דלי"ת ולא ך' אלא הכ"ף פשוטה צריכה להיות רגל שלה פי שנים מן הגג וס"ת כזאת פסולה לקרות בה כלל וכשמתקן כ"ף פשוטה הזאת צריך למחוק אותה כולה ואח"כ יכתוב מחדש כראוי דאם לא ימחוק רק קצת מגגה יהיה כחק תוכות וכמ"ש באורח חיים סי' ל"ב סי"ז ע"ש עכ"ל.