שולחן ערוך יורה דעה רסח יב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסח · יב
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
כשיבא הגר להתגייר בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני הפחד בא ליכנס לדת ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל.
ואם לא נמצאת להם עילה -- מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה על עמי הארצות כדי שיפרשו. אם קיבלו ולא פירשו וראו אותם שחזרו מאהבה -- מקבלים אותם.
ואם לא בדקו אחריו או שלא הודיעוהו שכר המצות ועונשן ומל וטבל בפני ג' הדיוטות -- הרי זה גר אפי' נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד אלילים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קדושים.
- (ישראל מומר שעשה תשובה א"צ לטבול רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חבירות בפני ג') (נ"י פ' החולץ):
מפרשים
(כג) כשיבוא הגר... – וכתבו התוספות דההיא דפרק קמא דשבת, דאתא לקמיה דהלל ואמר לו "גיירני על מנת שאהיה כהן גדול" – בטוח היה דסופו לעשות לשם שמים... ומכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני הבית דין. עד כאן לשון בית יוסף, וכן כתב בהגהת דרישה.
(כד) ישראל מומר... – עיין לעיל סימן רס"ו סעיף ח.
(טז) חזר לסורו – בטור כתוב בשם בעל הלכות דאם חזר לסורו – יינו יין נסך... וכתוב בפרישה שיש מקשים: פשיטא, וכי עדיף מישראל מומר שכתב בית יוסף סימן קכ"ד דיינו יין נסך? ומתרצים דכאן אסרינן יינו שלו אפילו למפרע, קודם שחזר לסורו. עד כאן. וזה דבר שאינו אמת, כיון שבא לכלל ישראל – הוחזק לכל דבר כישראל, ואין לך לפסלו עד שיודע לך שהוא פסול, משם ולהבא. וכוונת בעל הלכות נראה לי דקא משמע לן דיוקא: דדוקא להני מילי שהם לחומרא הוה כעובד כוכבים, ועל כן נקט קצת מהם. וסיים: ובשאר דברים דינו כעובד כוכבים – היינו לחומרא. אבל לקולא לא, וכדמסיק הטור לענין קידושין שלו דהוה קידושין.
(טז) שררה: וכתבו התוספות בפ"ק דשבת בההוא שבא לפני הלל וא"ל גיירני ע"מ שאהיה כ"ג וכו' בטוח היה דסופו לעשות לשם שמים וכתב הב"י מכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני ב"ד עכ"ל.
(יז) חזר: בטור כתב בשם בה"ג דאם חזר לסורו יינו יין נסך וכ' בפרישה דיש רוצים לומר דקמ"ל דאסרינן יינו אפילו למפרע קודם שחזר לסורו והט"ז חולק על זה וכתב דזה דבר שאינו אמת דהא הוחזק לכל דבר כישראל ואין לך לפסלו עד שיודע שהוא פסול משם ולהבא רק דקמ"ל דדוקא להני מילי שהם לחומרא דינו כעובד כוכבים אבל לא לקולא עכ"ל.