לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה ריח ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

היה מפציר בחבירו שיאכל אצלו ומיאן ואמר קונם לביתך שאיני נכנס וטיפת צונן שאיני טועם מותר ליכנס לביתו ולשתות לו צונן שלא נתכוון אלא שלא יאכל וישתה עמו בסעודה זו וכן כל כיוצא בזה.

(מי שנדר צדקה או שאר נזיר מחמת חולה ומת עיין לקמן סימן ר"כ):

מפרשים

 

(ד) שלא נתכוין אלא כו'. הלכך אסור בסעודה זו ותו לא:

(ה) מי שנדר כו' מחמת חולי שהיה לו ומת החולה ע"ל סי' ר"ך סט"ו בהג"ה ומ"ש שם:
 

(ה) חולה:    שהיה לו ומת החולה ע"ל סימן ר"כ סט"ו בהג"ה.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש