שולחן ערוך יורה דעה רא ע
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רא · ע · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
צנור שמקלח למקוה והמכתשת נתונה בצדו ספק מהצנור למקוה ספק מהמכתשת למקוה הרי זה פסול מפני שהפסול מוכיח ואם יש במקוה רובו מים כשרים הרי זה כשר שזה ספק מים שאובין שהרי יש שם מקוה כשר קבוע.
מפרשים
(קמד) צנור כו'. כתב העט"ז נ"ל שזה כתב המחבר לפי סברת הרמב"ם דס"ל אפילו כולו שאוב דרבנן לכך מיקל אם יש בו רובו מים כשרים אבל אנו דקי"ל כולו שאוב אסור מדאורייתא כדלעיל סעיף ג' אפילו ברוב מים כשרים פסלינן כה"ג שהפסול מוכיח עליו נ"ל עכ"ל ותימה דאשתמיטתיה דברי ר' שמשון פ"ב דמקואות משנה ה' ודברי התוספות פרק המוכר את הבית (דף ס"ה ע"ב) והרא"ש פרק מרובה והר"ן פ"ב דשבועות שהביאו אדרבה ראיה מזה דכולו שאוב אסור מדאורייתא שכתבו וז"ל וההיא דתוספותא דמקוה שהניחו ריקן אדרבה מהתם משמע דכולו שאוב מדאורייתא דקתני מפני שזה ספק מים שאובים וחזקה מקואות מן הכשרות פי' העושה מקוה כדי לטבול בו עושהו אם כן אינו ממלאהו מים שאובים אלא במים כשרים לטבול ומשמע דוקא משום חזקה הוא דכשר הא לא"ה פסול תדע (דכולו שאוב אסורה מדאורייתא) דקתני סיפא צנור המקלח מים למקוה ומכתשת נתונה בצדו ספק מן הצנור למקוה ספק מן המכתשת למקוה פסול מפני שהפסול מוכיח ואם יש בו רוב מים כשרים כשר מפני שזה ספק מים שאובים למקוה ומדמכשרינן כשיש בו רוב מים מספק וכשאין בו רוב מים פסלינן מספק מפני שאין כאן חזקת המקואות כשרות שהפסול מוכיח שהמכתשת נתונה בצדו ויכולני לומר שנפל למכתשת כמו שנפל למקוה ואם כן הפסול מוכיח כמו הכשר אלמא מקמי דהוי רוב מקוה הוי שאיבה מדאורייתא ופסלינן מספק ולאחר שיש רוב הוי דרבנן ומכשרינן מספק עכ"ל הרא"ש וכ"כ הפוסקים הנ"ל הרי להדיא אדרבה דתוספתא זו אזלא לדידן דקי"ל כולו שאוב אסור מדאוריי' ואדרבה להרמב"ם וסייעתו דס"ל כולו שאוב כשר מדאורייתא קשיא הך תוספתא (ואע"פ שהב"י לא הביא דברי הפוסקים הנ"ל אין בכך כלום דאטו כי רוכלא ליחשב וליזל להעתיק כל דברי הפוסקים) ומצאתי שכ' בכסף משנה וז"ל וקשה אמאי פסול במכתשת בצדו הא ספק מים שאובים הוא וי"ל דלא הוכשרו מים שאובים מספק אלא כשהיה שם מקוה מים ונסתפק אם נפלו בו מים שאובי' אבל אם היה ריקן ונמצא מלא אינו בכלל זה כו' ועוד י"ל דמכתשת בצדו שאני מפני שהפסול הוא בעין וכדקתני מפני שהפסול מוכיח כו' עכ"ל ותירוץ ראשון לא נהירא דמה חילוק יש סוף סוף הכא והכא ספיקא הוא וגם מדברי כל הפוסקים הנ"ל ושאר פוסקים גבי דינא דכולו שאוב אי הוה מדאורייתא או מדרבנן והביאו תוספתא זו דמקוה שהניחו ריקן כו' וגם הפוסקים הסוברים כולו שאוב מדרבנן הביאו ראיה מתוספתא זו ע"ש מבואר להדיא מדברי כל הפוסקים דאין לחלק בהכי אבל התירוץ השני אפשר לישבו דמיירי שהפסול מוכיח יותר מהכשר כגון שהמכתשת קרובה יותר להמקוה מהצנור או שהוא בענין שקל יותר לבא מהכתשת משיבא מהצנור וכה"ג ודוק:
שהפסול מוכיח. נתנו טעם שלא תקשה נוקמי המקוה בחזקת כשרות כמו שאמרו במקוה שהניחו ריקן בסעיף ס"ט דכאן אין למקוה חזקת כשרות שיש לתלות תחלתה בפסול כמו בהכשר כן כתב ר"ש פ' ב' דמקואות:
שהרי יש שם מקוה כשר קבוע. פירוש דמן התורה אין פסול אלא בכולו שאוב אבל ברובו שאוב כשר ומדרבנן פסול ואפילו בשלשה לוגין ע"כ לא החמירו בספיקו כאן ומזה למדו התוס' פרק המוכר את הבית והר"ש פרק שני דמקואות דכולו שאוב מדאורייתא ומדרבנן ברובו וכמ"ש וכתבתי זאת לפי שבלבוש הביא כאן דברי הש"ע וכ' עליו וז"ל ונ"ל שכ"כ לפי סברת הרמב"ם דס"ל אפילו כולו שאוב דרבנן לכך מיקל אם יש בו רוב מים כשרים אבל אנו שכבר כתבנו בסעיף ג' דקיימא לן כולו שאוב דאורייתא אפילו ברוב מים כשרים פסלינן כה"ג שהפסול מוכיח עליו נראה לי עכ"ל ושגגה גדולה שגג בזה דודאי אין חולק על דין זה דהא תוס' הביאו כל הפוסקים ואדרבה מזה למדו דכולו שאוב דאורייתא גם לא נתכוין בפירוש מה שאמרו מפני שהפסול מוכיח עליו וכבר כתבנו פירושו בסמוך בשם הר"ש:
(קד) רובו: כתב הלבוש שהמחבר כ"כ לפי סברת הרמב"ם דס"ל אפילו כולו שאוב דרבנן לכך מיקל אם יש בו רוב מים כשרים אבל אנן דקי"ל כולו שאוב אסור מדאורייתא לעיל ס"ג אפילו ברוב מים כשרים פסלינן כה"ג שהפסול מוכיח עליו עכ"ל והט"ז והש"ך השיגו עליו וכתבו ששגג בזה דודאי אין חולק על דין זה אפי' לדידן אם יש בו רוב מים כשרים כשר ע"ש שהאריכו בדבריהם.