שולחן ערוך יורה דעה קנג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (ה"ה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ"מ טופלו קצת לימינו) (ר"ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך:

הגה: במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי פכ"ה):

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(א) בלא מכנסיים כו'. והב"ח השיג ע"ז וז"ל ולא ידעתי מנין לו זה ותו דא"כ לפי טעם זה אפילו חוץ לד' אמות נמי אסור והרי במרדכי והגמי"י מתירין ברחוק ד' אמות אלא ודאי הטעם הוא משום טהרה ואין חילוק בין לבוש מכנסיים או לא אלא תוך ד"א אסור אפילו לבוש מכנסיים וחוץ לד"א שרי אפי' אינו לבוש מכנסיים עכ"ד ובאמת דבריו נכונים אך לא עיין בד"מ ששם מבואר מה שהכריחו לחלק בכך וז"ל ואין אנו נוהגים להחמיר בזמן הזה ואפשר דלא אסור אלא בימיהם שהיו רגילין לילך בלא מכנסיי' כמ"ש האגודה פ' מקום שנהגו אבל האידנא לית לן בה עכ"ל ומ"מ אין דברים אלו מוכרחים אלא נ"ל דדוקא בזמן הש"ס שהיו נוהגים בטהרה ובפרישות כדאיתא פ' מפנין (דף קכ"ז ע"ב) ברבי יהושע שטבל מחמת שנתזה צינורא מפיה של מטרוניתא על בגדיו ופרש"י רוק וגזרו על העמים שיהיו כזבים לכל דבריהם ע"כ (וכן משמע בפרקי ר"א דטעמא הוא משום טהרה וכמ"ש הב"ח) והשתא דאין טומאה וטהרה נוהג בינינו ואין אנו נזהרין ברוקן ומדרסן גם לרחוץ עמהם שרי כן נ"ל ועב"ח שכתב גם כן דדוקא בזמן שהיה טומאה וטהרה נוהג אלא שאחר כך מסיק דלדעת המרדכי והגמ"י גם בזמן הזה אסור ע"כ ול"נ אפשר דאינהו לא מיירי אלא למדת חסידות ולמי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה אבל לא לשאר סתם ב"א והיינו דכתבו המרדכי ואגודה בפ' אע"פ בסתם בשם הר"ש בר ברוך דמותר לרחוץ במרחץ משפחות עובד כוכבים ולא חיישינן משום טהרה ולכך אין העולם עתה נזהרין בזה ונראה שלזה השמיט העט"ז הג"ה זו:
 

ט"ז - טורי זהב

טופלו לימינו. של ישראל שיהיה קרוב לסייף של עובד כוכבים שחגור בשמאלו והמקל רגיל להיות בימין של עובד כוכבים:

במקום שנהגו לילך למרחץ כו'. דבריו נמשכים אחר מה שכתב המרדכי ריש פרק כ"ה דר"ג היה רוחץ עם ההגמון וש"מ שאם נכנס למרחץ ושוב נכנס העובד כוכבים מותר לרחוץ עמו אבל אם קדם לו העובד כוכבים אסור לרחוץ עמו כדאיתא בפרקי ר' אליעזר ואם הרחיק ממנו ד' אמות שרי כדחזינן גבי צואה שמרחיק ד' אמות ומתפלל ולא אמרינן כל הבית כולו כד' אמות עכ"ל והוקשה לרמ"א על מה שאין אנו נזהרין מזה ותירץ בדרכי משה דבזמניהם היו העובדי כוכבים הולכים בלא מכנסיים ונראית ערוה שלהם מה שאין כן עכשיו שמכסים ערוותם וע"פ זה קבע דבריו פה בש"ע ותמיהני מאד על זה דמשמע אם קדם הישראל יכול לרחוץ עמו אף שערות העובד כוכבי' מגולה וזה דבר ברור שאסור דודאי יש לחוש שיראנו ישראל ויבוא לידי הרהור כדאשכחן פרק מקום שנהגו (פסחים דף נ"א) רוחצין ב' אחים במרחץ פירש רש"י ולא חיישינן שמא מתוך שיראו זה את זה ערומים יבואו למשכב זכור מזה נלמד פשוט במקום שיש הרהור כגון שרואה גילוי ערוה שודאי יש איסור גמור וצריך הישראל לצאת שלא כדברי הג"ה זאת ואע"פ שבאגודה כתב פרק מקום שנהגו דבימי חכמי התלמוד היו רוחצים בלא מכנסיים שכתב עתה שמכסין ערוותן רוחץ אדם אפילו עם אביו כו' ורמ"א באבן עזר סי' כ"ג מביאו מכל מקום ודאי היו נמנעים שלא להסתכל זה בזה משא"כ עכשיו שמסתכלין זה בזה פשיטא דאסור לרחוץ עם מי שאינו מכוסה אפילו ישראל ומה שהוקשה לו על מה שאין אנו נזהרים מזה אדרבה איפכא תמהתי על המרדכי שאוסר שעיינתי בפרקי ר' אליעזר והוא בפרק כ"ט ע"ש ועל כן מל אברהם את העבדים שלא יטמאו אותו ע"כ ולפי זה היה לנו לאסור אפי' הנגיעה בו וכ"ש לאכול ולשתות עמו בשלחן אחד אלא דבר ברור הוא דבפרקי רבי אליעזר לא מיירי אלא לענין טומאה וטהרה וגם המרדכי מיירי מזה אבל אנו שאין לנו טומאה וטהרה עכשיו אין זה הדין של המרחץ ג"כ בינינו ומותר בכל גווני רק שיהיה מכוסה ערותו אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל כן נראה לע"ד ברור וגם מו"ח ז"ל מסיק דלא כהג"ה זאת אלא שכתב לענין מרחץ כיון שנאסר במנין בזמן שהיו נוהגים בטהרה צריך מנין אחר להתירו ולפי דבריו יהיה גם נגיעתו נאסר במנין שהרי בחדא מחתה מחתינהו בפרקי ר' אליעזר אלא ברור שאין כאן איסור מעיקרא כיון שלא היה רק משום הרחקה מטומאה וקירוב לטהרה:
 

באר היטב

(ב) כבר: והט"ז חולק על הג"ה זו ופסק דאפילו אם הישראל קדמו לעובד כוכבים אפ"ה אסור כיון דהטעם משום הרהור מה לי אם קדמו או לא אבל הש"ך כתב דבזה"ז הכל מותר אפי' אם העובד כוכבים קדמו רק ממדת חסידות ומי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה יש להרחיק מזה אבל לא לשאר סתם בני אדם ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש