ט"ז על יורה דעה קנג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
שהם חשודין על הרביעה. והעובד כוכבים נזהר עליה דכתיב והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין בשרן נעשו אחד ויש כאן לפני עור ל"ת מכשול הכי אמרינן ר"פ אין מעמידין משמע מזה דאין כאן איסור רק משום לפני עור כו' אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה דאל"כ לאשמועינן דיש בבהמה טהורה איסורא אפילו דיעבד. אלא ודאי שאין איסור אכילה אפילו אם ודאי רבעה עובד כוכבים וה"ה בישראל שרבעה. והטעם ששנינו בפרק הגוזל (בבא קמא דף צ"ו) דבהמה שנעבדה בה עבירה דכולהו שוורים לאו למזבח קיימי כמ"ש רש"י שם ממילא להדיוט שרי אלא דיש לכאורה להביא ראייה לאיסור מדברי התוספות שכתבו בזבחים (דף ע"א) ד"ה ברובע כו' וז"ל פירש בקונטרס ע"פ ע"א או ע"פ בעלים שנאסר לגבוה ולא להדיוט דבשני עדים היה נאסר אפילו להדיוט וכן משמע בפ' האיש מקדש כו' עכ"ל והכי איתא בתמורה (דף כ"ח) בגמרא שהעדאת ב' עדים פוסלתו לאכילה ברובע ונרבע אבל באמת אדרבה משם ראייה להיתר דהטעם דאסור באכילה כשיש ב' עדים הוא מטעם שפרש"י בתמורה שם וז"ל שהרי הוא בסקילה עכ"ל וזה דוקא שנגמר דינו לסקילה וכן פרש"י (בפרק האיש מקדש דף נ"ו) דרובע ונרבע אסור להדיוט כשנגמר דינו. וכן הוא תלמוד ערוך בפ' ד' וה' (דף מ"א) ת"ר ממשמע שנא' סקול יסקל השור איני יודע שנבילה היא ונבילה אסורה באכילה מת"ל לא יאכל את בשרו מגיד לך הכתוב שאם שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה הרי לפניך דאם שחטו קודם שנגמר דינו מותר באכילה ולפ"ז צ"ל דההיא דתמורה וכן מה שכתבו התוס' בזבחים שזכרנו מיירי אחר גמר דין שדנו השור לסקילה וע"כ אין בזמן הזה שום איסור לאכילה אפי' ברובעו ישראל בפני ב' עדים כיון דליכא גמר דין וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא:
סעיף ג[עריכה]
טופלו לימינו. של ישראל שיהיה קרוב לסייף של עובד כוכבים שחגור בשמאלו והמקל רגיל להיות בימין של עובד כוכבים:
במקום שנהגו לילך למרחץ כו'. דבריו נמשכים אחר מה שכתב המרדכי ריש פרק כ"ה דר"ג היה רוחץ עם ההגמון וש"מ שאם נכנס למרחץ ושוב נכנס העובד כוכבים מותר לרחוץ עמו אבל אם קדם לו העובד כוכבים אסור לרחוץ עמו כדאיתא בפרקי ר' אליעזר ואם הרחיק ממנו ד' אמות שרי כדחזינן גבי צואה שמרחיק ד' אמות ומתפלל ולא אמרינן כל הבית כולו כד' אמות עכ"ל והוקשה לרמ"א על מה שאין אנו נזהרין מזה ותירץ בדרכי משה דבזמניהם היו העובדי כוכבים הולכים בלא מכנסיים ונראית ערוה שלהם מה שאין כן עכשיו שמכסים ערוותם וע"פ זה קבע דבריו פה בש"ע ותמיהני מאד על זה דמשמע אם קדם הישראל יכול לרחוץ עמו אף שערות העובד כוכבי' מגולה וזה דבר ברור שאסור דודאי יש לחוש שיראנו ישראל ויבוא לידי הרהור כדאשכחן פרק מקום שנהגו (פסחים דף נ"א) רוחצין ב' אחים במרחץ פירש רש"י ולא חיישינן שמא מתוך שיראו זה את זה ערומים יבואו למשכב זכור מזה נלמד פשוט במקום שיש הרהור כגון שרואה גילוי ערוה שודאי יש איסור גמור וצריך הישראל לצאת שלא כדברי הג"ה זאת ואע"פ שבאגודה כתב פרק מקום שנהגו דבימי חכמי התלמוד היו רוחצים בלא מכנסיים שכתב עתה שמכסין ערוותן רוחץ אדם אפילו עם אביו כו' ורמ"א באבן עזר סי' כ"ג מביאו מכל מקום ודאי היו נמנעים שלא להסתכל זה בזה משא"כ עכשיו שמסתכלין זה בזה פשיטא דאסור לרחוץ עם מי שאינו מכוסה אפילו ישראל ומה שהוקשה לו על מה שאין אנו נזהרים מזה אדרבה איפכא תמהתי על המרדכי שאוסר שעיינתי בפרקי ר' אליעזר והוא בפרק כ"ט ע"ש ועל כן מל אברהם את העבדים שלא יטמאו אותו ע"כ ולפי זה היה לנו לאסור אפי' הנגיעה בו וכ"ש לאכול ולשתות עמו בשלחן אחד אלא דבר ברור הוא דבפרקי רבי אליעזר לא מיירי אלא לענין טומאה וטהרה וגם המרדכי מיירי מזה אבל אנו שאין לנו טומאה וטהרה עכשיו אין זה הדין של המרחץ ג"כ בינינו ומותר בכל גווני רק שיהיה מכוסה ערותו אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל כן נראה לע"ד ברור וגם מו"ח ז"ל מסיק דלא כהג"ה זאת אלא שכתב לענין מרחץ כיון שנאסר במנין בזמן שהיו נוהגים בטהרה צריך מנין אחר להתירו ולפי דבריו יהיה גם נגיעתו נאסר במנין שהרי בחדא מחתה מחתינהו בפרקי ר' אליעזר אלא ברור שאין כאן איסור מעיקרא כיון שלא היה רק משום הרחקה מטומאה וקירוב לטהרה:
סעיף ד[עריכה]
אפילו הם רבים ונשותיהם עמהם. בטור כתב על זה וכה"ג בישראל שרי וכתב ב"י לאו דבעינן בישראל תרתי שיהיו רבים וגם נשותיהם עמהם אלא בחד מינייהו סגי שאם אשתו עמו אפי' אחד מותר ואם הם רבים אפילו אין נשותיהם עמהם מותר וכמ"ש באבן עזר סימן כ"ב עכ"ל והא דכתב שבחד סגי מ"מ חילוק יש ביניהם דבהיתר שתלוי במה שהם רבים לא מהני אלא בכשרים אבל לא בפרוצים אבל ההיתר השני שמחמת נשותיהם עמהם מהני בישראל אפי' בפרוץ ואפי' אין שם אלא הוא לבדו וא"כ מ"ש הטור וכהאי גוונא בישראל שרי ר"ל בפרוצים דומיא דעובד כוכבים משום הכי נקיט רבים ונשותיהם כו' רצונו לומר דמהני ברבים אם נשותיהם עמהם וכאן בעובד כוכבים לא מהני אלו תרתי וכן הוא בגמ' דאמרינן אלא בתלתא דכוותא גבי ישראל פרוצים מי שרי ועל כן נקט הטור תרתי למעליותא בישראל לא מהני כאן ובחנם חלק מו"ח ז"ל על הב"י בזה דאע"ג דבישראל פרוץ מותר אפי' בלא רבים באשתו עמו מכל מקום נקט כאן לשון רבים לרבותא דאפילו הכי בעובד כוכבים לא מהני: