שולחן ערוך יורה דעה קו א
שולחן ערוך יורה דעה · קו · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
חתיכה שבלעה איסור ואין בה שישים לבטלו שנפלה לקדרה אינה אוסרת אלא לפי חשבון איסור שבה שאם יש במה שבקדרה מצורף עם החתיכה עצמה שישים כנגד איסור הבלוע בה מותר מה שבקדרה אבל החתיכה עצמה אסורה לפי שאיסור שבה אינו נפלט ממנה לגמרי (רשב"א ותוס' פרק ג"ה דף ק' ורא"ש סי' לח ומרדכי שם וסמ"ג דף נ"א ע"ג וסה"ת סי' נ"ב. וכ"ה בלשון רבינו אפרים גופיה שבחדושי רשב"א דף ק"ח ושבסוף ספר ראב"ן וכ"כ מהרש"ל פרק ג"ה סי' נ"ז וכל האחרונים) (וכן עיקר ודלא כמו שכתב לעיל סימן צ"ב דאף אותה חתיכה מותרת) מה שאין כן בדבר הנבלל ונימוח שאם נפל דם וכיוצא בו לתוך רוטב של היתר ואסרו מחמת מיעוטו ואח"כ נתרבה הרוטב של היתר עד שיש בין כולו שישים לבטל הדם כולו מותר שהכל נבלל ונתערב:
- הגה: ולפי מה שנוהגין לומר בכל האיסורים חתיכה נעשית נבלה אין חילוק בין דבר לח לדבר יבש אלא לענין זה דאם הנאסר כבר הוא דבר יבש ויש שישים כנגדו החתיכה הנאסרת תחילה נשארת באיסורה וצריך להסירה משם אם מכירה ואם אינו מכירה בטילה אם אינה חתיכה הראויה להתכבד ואם הוא דבר לח הכל מותר מאחר דאיכא שישים נגד מה שנאסרה תחילה ועיין לעיל סימן צ"ב וצ"ט:
מפרשים
(א) אינה אוסרת אלא לפי חשבון כו'. היינו לדעת המחבר דס"ל דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים משא"כ לדידן וכמו שמבאר הרב והולך וע"ל סי' צ"ט ס"ג וס"ה:
(ב) אבל החתיכה עצמה אסורה כו'. כ"כ הרשב"א בתה"א דף צ"ח דאפי' לרבינו אפרים וסייעתו דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים אפשר לסוחטו אסור והחתיכה עצמה לעולם אסורה וכ"כ הרבה פוסקים וכן הסכמת האחרונים ויש פוסקים דה"ה אפשר לסוחטו נמי מותר ולא קי"ל הכי מיהו לדידן דקי"ל חנ"נ בכל האיסורים פשיטא דלכ"ע החתיכה לעולם אסורה:
(ג) ולפי מה שנוהגים לומר בכל האיסורים חנ"נ כו'. פי' וגם בנתערב איסור לח בהיתר לח אמרינן חנ"נ בשאר איסורים במקום שאין הפסד גדול וכמ"ש בהג"ה סי' צ"ב ס"ד אין חילוק כו':
(ד) אם אינה חה"ל. לכאורה משמע דקאי אשאר איסורים דעסיק ביה וקשה דא"כ אפי' יהיה חה"ל בטילה כיון דאין איסורה מחמת עצמה וכמו שנתבאר בר"ס ק"א וצ"ל דהמשך ל' הרב כך הוא ולפי מה שנוהגים לומר בכל האיסורים חנ"נ א"כ כל האיסורים דינן שוה לבשר בחלב ולעולם אין חילוק ביניהם לענין לח ויבש רק לענין דאם הנאסר כבר הוא דבר יבש ויש ס' כנגדו דאז בין בבשר בחלב בין בשאר איסורים חתיכה הנאסרת תחלה נשארת באיסורה וצריך להסירה משם אם מכירה ואם אינו מכירה בטלה אפי' בבשר בחלב אם אינה ראויה להתכבד דאילו ראויה להתכבד בבשר בחלב לא בטלה דחשיב איסור מגופו כיון שכל אחד בפני עצמו מותר וכמו שנתבאר בר"ס ק"א ואם הוא דבר לח בין בבשר בחלב בין בשאר איסורים הכל מותר אי איכא ששים נגד מה שנאסר תחלה מיהו הא דבעינן ששים נגד כל מה שנאסר בתחלה בדבר לח היינו במקום שאין הפסד גדול אבל במקום הפסד גדול לא אמרינן בכה"ג חנ"נ בשאר איסורים רק בבשר בחלב וכמ"ש הרב בסי' צ"ב ס"ד:
אבל החתיכה עצמה אסורה. הטור הקשה על זה ואיני מבין כו' הב"י הקשה על זה דהא אף אם היה ברור לנו שאין הכל מתפשט ומתבלבל בכולו אנו מצריכים ס' נגד כולו וכדאמרי' גבי כחל כו' ואני אומר שכל עיקר הוכחת רבינו הוא מן סוגיא דכחל דאותה קושיא עצמה שמקשה רבינו מקשה תלמודא שם אלא מעתה נפלה לקדירה אחרת לא יאסר וכתבו התוס' כיון דבכולה משערינן אם כן נפיק כו' ואם תאמר דילמא הא דמשערינן משום דמספקא לן אי נפיק כו' ולכך נפל לקדירה אחרת אוסר משום דדילמא לא נפיק כולה ותירצו במסקנא דהכי פריך כיון דאמרת וכחל מן המנין אלמא לא חשבינן ליה חתיכה דאיסורא ולא אסור אלא משום חלב הכנוס בגומות שבתוכו ואם כן נפל לקדירה אחרת לא יאסר דכל מה שסופו לצאת מן החלב יצא לקדירה ראשונה עכ"ל ומשני בגמרא כיון דאמר רבי יצחק וכחל עצמו אסור שוויוה רבנן כחתיכת נבילה וכתבו התוס' שם לעיל מיניה וז"ל ואם תאמר מאי טעמא הכחל עצמו אסור והלא כל החלב הכנוס לתוכו בגומות נפלט לחוץ ונפלט בשוה לכל החתיכות כדקאמר בסמוך אלא מעתה משמע דפשיטא ליה שיוצא כולו כמו שאפרש בסמוך ויש לומר לפי שמתחילת בישולו קודם שיצא החלב לגמרי נאסר החלב שבכחל מפני טעם הבשר שבו הלכך אף לאחר שנגמר בישולו שכבר יצא כולו תו לא לשתרי דאפשר לסוחטו אסור עכ"ל. הרי דברי רבינו נכונים לפ"ז דגם כאן קשה קושית המקשן דהא הכל מצטרף אפי' החתיכה עצמה לס' ש"מ דאין עליה שם נבילה כמו שמקשה גבי כחל ממש אלא דכאן אין שייך התירוץ דלשם שמשני כיון דא"ר יצחק וכחל עצמו אסור כו' פירושו לפי התוס' משום דאפשר לסוחטו אסור כמו שזכרנו והנה כבר כתב רבינו בסי' צ"ב דלא אמרינן אפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב וע"כ גם בכחל יש לומר כן דהאגם שם האיסור משום בשר בחלב ואע"ג שהוא מדרבנן כיון דחלב שחוטה מ"מ כל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון נמצא דכאן בסי' זה דמיירי בשאר איסורין ואפשר לסוחטו מותר נשאר הדבר כקושיית המקשן דאפי' חתיכה מותרת. ודעת הרשב"א בפי' הגמרא דכחל דאמרינן נפלה לקדרה אחרת אוסרת הוא מטעם אחר שכתב בתה"א דף ק"ז שאנו חוששין שלא פלט כל חלבו בקדירה ראשונה וכמו שכתב בסי' צ' סעיף א' להרשב"א וא"כ אין חילוק בין בשר בחלב לשאר איסורים ע"כ אוסר החתיכה עצמה נמצא הכל ניחא בס"ד: גם מה שכ' הטור אחר זה ומכל מקום יש לחלק כו' כתב הב"י שהם דברים פשוטים לא נתנו להכתב. ונלפע"ד דדברי רבינו הם לנו לעינים ולתועלת לתרץ קושיא אחת. והוא מחמת שכתבו התוס' שהבאתי בסמוך דעיקר הקושיא אלא מעתה נפלה לקדירה כו' הוא מחמת דכל מה שסופו לצאת מן החלב יצא בקדירה ראשונה והרי החלב של הכחל הוא בעין בכחל וע"כ נשאר בה גם לאחר גמר בישול דאל"כ היאך אמרו במשנה לא קרעו לאחר בישולו מותר ללישנא קמא דפכ"ה מטעם דלא גזרו רבנן על זה כיון שלא פירשה כמו שפירש רש"י שם וע"כ לומר שהאיסור שיש בחלב הכחל הוא הולך ממנה בגמר הבישול דהיינו טעם הבשר שנכנס לתוכו מן הקדירה דאילו מטעם בשר הכחל אין איסור כמו שכתב שם וע"כ אמרי' אע"פ שנאסרה החלב שם בכחל מכל מקום כל האיסור שבה הולך לגמרי בקדירה ראשונה וה"נ נימא כאן דכל מה ששייך לילך מן החלב לאותה חתיכה שדבוק בה כבר יצא בבישול הקדירה וכשתוציא אותה נהי דהוה כמו קדירה אחרת מכל מקום כבר הלך משם מה ששייך לילך ממנו ודאי אם נפל החלב למקום אחר חוזר ואוסר דאז עושה פליטה חדשה משא"כ כאן בחתיכה זו שכבר קבלה מן החלב זה והיא שבעה ממנה ומה יעשה אח"כ עוד ודא ודאי קושיא היא אלא שדחה אותה רבינו שיש לחלק שכיון שהאיסור בעין חוזרת לפליטה חדשה בקדרה אחרת אפי' לאותה חתיכה שדבוק בה ובד"מ דחק ליישב דשאני הכא בטיפה שפלטה על החתיכה שאפשר להתיר כולה על ידי ניעור וכיסה ובמה שזכרנו נתיישב הכל ודבר פשוט הוא שגם לרשב"א מותר אפי' אותה חתיכה כאן כיון דבאותו פעם שהחלב כולט לאותה חתיכה יש לה סיוע משאר חתיכות כההיא דלעיל:
(א) להתכבד: כ' הש"ך וקשה דהא אפי' יהיה חה"ל בטילה כיון דאין איסורה מחמת עצמה וצ"ל דהאי אם אינה ראויה להתכבד קאי אבב"ח מיהו הא דבעינן ס' נגד כל מה שנאסר בתחלה בדבר לח היינו במקום שאין הפסד גדול אבל אם יש הפסד גדול לא אמרי' בכה"ג חנ"נ בשאר איסורים רק בב"ח.