שולחן ערוך יורה דעה פא ז
<< · שולחן ערוך יורה דעה · פא · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
חלב אשה מותר; והוא שפירש כגון שחלבתו לתוך כלי (או לתוך היד) (ב"י). אבל גדול היונק משדי אשה כיונק שרץ (אפילו חולבת לתוך פיו) (ב"י) והיו מכין אותו מכת מרדות (פי' על שמרד בדברי סופרים).
ותינוק יונק עד סוף ד' שנים לבריא וה' לחולה אם לא פירש. אבל אם פירש -- שגמלוהו שלשה ימים מעת לעת אחר כ"ד חדש -- לא יחזירוהו. והוא שפירש מתוך בוריו, אבל אם לא פירש אלא מתוך חולי שאינו יכול לינק ופירש -- יכולים להחזירו. ואם יש סכנה מחזירים אפילו אחר כמה ימים. ובתוך כ"ד חדש אפי' פירש מתוך בוריו חדש או יותר -- מותר לחזור ולינק עד סוף כ"ד חדש. הגה: ועיין באבן העזר סימן י"ג אם חדש העיבור עולה למנין.
- חלב מצרית כחלב ישראלית ומ"מ לא יניקו תינוק מן המצרית אם אפשר בישראלית דחלב עובדת כוכבים מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א). וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית דברים האסורים (הגהות אשי"רי). וכן התינוק בעצמו -- כי כל זה מזיק לו בזקנותו.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יז) חלב אשה מותר. משמע בש"ס ופוסקים דאפילו לכתחלה מותר וע"ל סי' פ"ז ס"ד:
(יח) או לתוך היד דאשה. לאפוקי פירש ע"ג הדד או חולבת לתוך פיו אפילו אינו נוגע בה ב"י. ולעיל ס"ס ס"ו גבי דם אדם הוא להיפך דאם פירש אסור ואם הוא בין השינים מוצצו ואוכלו וה"ט דהתם כשפירש אתי לאחלופי בשאר דם שאסור ושלא פירש הותר דהא ליכא מאן דחזי ליה אבל חלב שפירש ליכא לאחלופי שהרי אוכלים חלב דבהמה טהורה אבל כשלא פירש אסור דהוי כיונק שקץ ועיין באשר"י פ' אע"פ:
(יט) וה' לחולה. לאו דוקא אלא כלומר שאינו בריא אלא כחוש וכן הוא בתוס' והרא"ש:
(כ) יכולים להחזירו. ויכול לינק עד ד' וה' שנים משום כיון דפירש מחמת חולי הוי כלא פירש כלל:
(כא) ואם יש סכנה כו'. אבל אם הוא חולה שאין בו סכנה אסור להחזירו אע"פ שאין בו אלא איסור דרבנן וכמ"ש הר"ב בהג"ה ס"ס קנ"ד דגם איסורי דרבנן אסורים לחולה שאין בו סכנה כדרך הנאתן ועמ"ש שם ולענין להחזירו קטן שוה לגדול וכמו שנתבאר בא"ח סי' שמ"ג דאסור להאכיל בידים לקטן אפי' דברים האסורים מדרבנן ע"ש:
(כב) מחזירים אפי' אחר כמה ימים. פירוש אפילו פירש מתוך בוריו כמה ימים מחזירין אותו כשיש סכנה בדבר ונראה דאם שוב אין בו סכנה צריך לפרוש אותו מיד ואינו רשאי לינק ד' וה' שנים דלא הותר להחזירו אלא משום סכנה:
(כג) ועיין באבן העזר כו'. ובספר אפי רברבי ריש דף נ"ז כתב בפשיטות ואם נתעברה השנה נתעברה לתינוק:
(כד) ומ"מ לא יניקו כו'. ע"ל סי' קנ"ד:
(כה) וכן לא תאכל המינקת אפילו ישראלית כו'. כלומר אע"פ שאסור לה בלא"ה לאכול דברים האסורים מ"מ גם בשביל התינוק לא תאכל ונ"מ אם היא חולה בענין שצריך להאכילה דברים האסורי' לא יתן האב לתינוק לינק ממנה אלא ישכור לו מינקת אחרת ישראלית:
(כו) וכן התינוק בעצמו כו'. כלומר אע"פ דקטן האוכל דברים האסורים מדרבנן אין אביו מצווה להפרישו וכמו שנתבאר בא"ח סי' שמ"ג היינו מדינא אבל מ"מ יפרישו מפני שמזיק לו בזקנותו שמטמטם הלב וגורם לו טבע רע:
ט"ז - טורי זהב
כיונק שרץ. דאתי לאיחלופי בבהמה טמאה כיון שאין דרך לאכול בשר אדם אבל כשפירש מהאשה הרואה סבור שהוא חלב דעלמא ע"כ לא גזרו עליו:
עד סוף כ"ד חודש. הטעם הואיל ופי' פעם א' תוך כ"ד חודש:
אם חודש העיבור כו'. שם בא"ע כ' לענין הזמן שתוכל האלמנה להינשא כשהיא מניקה ובת"ח סי' ס"ה דין ו' כתב בשם המרדכי ריש החולץ דאם נתעברה השנה נתעברה לתינוק וכן הסכים מהרא"י בפסקיו ומהרי"ל עכ"ל.
וכן לא תאכל המינקת כו'. נ"ל לפרש דזה מיירי אפי' אם יש לפעמים היתר לאשה לאכול דבר איסור מפני פיקוח הנפש מ"מ לא תניק את התינוק:
באר היטב
(יד) היד: כ' הש"ך לאפוקי פי' ע"ג הדד או חולבת לתוך פיו אפילו אינו נוגע בה וע"ל סי' ס"ו דגבי דם אדם הוא להיפך.
(טו) לחולה: כתב הש"ך דחולה לאו דוקא אלא כל שאינו בריא אלא כחוש.
(טז) סכנה: ונראה דאם שוב אין בו סכנה צריך לפרוש אותו מיד ואינו רשאי לינק ד' וה' שנים דלא הותר להחזירו אלא משום סכנה משא"כ אם פי' מחמת חולי שלא היה יכול להניק והחזירו אח"כ יכול להניק ד' או ה' שנים עכ"ל הש"ך.
(יז) העיבור: ובס' אפי רברבי כ' בפשיטות דאם נתעברה השנה נתעברה לתינוק (וכ"כ ת"ח ופר"ח כ' כבר כתבתי סי' נ"ז שדוקא כ"ד חודש ע"ש).
(יח) האסורים: פי' אם היא חולה בענין שצריך להאכילה דברים האסורים לא יתן האב את התינוק לינק ממנה אלא ישכיר לו מינקת אחרת ישראלית.
(יט) בעצמו: כלומר אע"פ דקטן האוכל דברים האסורים מדרבנן אין אביו מצווה להפרישו כמ"ש באורח חיים סימן שמ"ג היינו מדינא אבל מ"מ יפרישו מפני שמזיק לו בזקנותו שמטמטם הלב וגורם לו טבע רע עכ"ל הש"ך.