לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה עב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן עב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין מליחת הלב והריאה
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

הלב מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה, לפיכך צריך לקרעו קודם מליחה ולהוציא דמו ולמלחו אחר כך. ואז מותר אפילו לבשלו (ארוך כלל טו). (ויש מחמירין לבשלו, רק צולין אותו) ואחר כך מבשלו (ש"ד).

מלחו ולא קרעו -- קורעו אחר מליחתו ומותר אף על פי שנמלח עם הדם שבתוכו; דכבולעו כך פולטו. והוא הדין אם צלאו ולא קרעו שקורעו לאחר צלייתו ומותר. אבל אם בשלו בלי קריעה -- אסור עד שיהא ששים כנגד הלב; דלא ידעינן כמה נפק מיניה.

הגה: ואפילו בדאיכא ששים - הלב עצמו אסור (ארוך וש"ד ומהרא"י ורי"ו) ויקלוף מעט סביב הלב. ויש מחמירין בו אפילו במליחה לאסור שאר בשר שנמלח עמו ואומרין דלא אמרינן כבולעו כך פולטו גבי דם הלב הכנוס בתוכו דהוי דם ממש ולא מקרי דם פליטה (הגה' ש"ד בשם רבי מתתיה וכ"מ במרדכי בשם ר"י). והמנהג להקל. וכן עיקר. דגם זה מיקרי דם פליטה ושייך למימר ביה כבולעו כך פולטו מידי דהוי אדם שבחוטין כמו שנתבאר לעיל סימן כב (וכ"ד האו"ה ומהר"א נ"ץ). ויש מחמירין לקלף קצת במקום שהיה הלב דבוק (בארוך ומרדכי שם). וטוב לחוש לדבריהם ולקלוף קצת סביב הלב ואז הכל מותר. ואין חילוק בין בשר שעם הלב או הלב עצמו. ואין חלוק בין אם הלב סגור או פתוח למעלה (ד"ע ולא כאו"ה). ונוהגין לכתחלה לחתוך ערלת הלב ולחתוך גידין שבפנים (ארוך) ואינו אלא חומרא וזהירות בעלמא.


אין עוף שלא יהא בו ששים כנגד לבו ומותר אפילו הוא דבוק בעוף

הגה: וכל עוף יש בו ששים אפילו אין בו הראש והרגלים התחתונים (פסקי מהרא"י סימן צ"א ור"י מינץ ובארוך) כדרך שנוהגין להסירן דהיינו עד הארכובה התחתונה. ולכן אם העוף שלם הכל מותר. ואם אין שלם וליכא בו ששים נגד הלב הדבוק בעוף -- יש אומרים דהחתיכה נעשית נבילה ובעינן ששים בקדירה נגד כל העוף (טור בשם י"א וכ"ה בפוסקים) וכן נוהגין. ואפילו איכא ששים בקדרה העוף אסור הואיל ואין בו ששים נגד הלב הדבוק בו.
ואם אין הלב דבוק בעוף מצטרף כל הקדירה לבטל הלב בששים. ועיין לקמן (סימן צב) בדין חתיכה נעשית נבילה. ואין לך בהמה שהיא ששים נגד לבה.


הריאה אינה צריכה חיתוך אבל נהגו לקרעה ולפתוח הקנוקנות הגדולים שלה. ומנהג יפה הוא.