שולחן ערוך חושן משפט תכ יב
<< · שולחן ערוך חושן משפט · תכ · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
גילח שער ראשו אינו נותן לו אלא בושת סכו בסם עד שאין סוף השער לחזו' חייב בה' דברים שהרי מצטער מן הסם ושבת שהרי הוא ראוי לרקד ולנדנד [שער] ראשו בשעת ריקוד ונמצא בטל ממלאכה זו:
מפרשים
אלא בשת: דסופו לחזור השערות:
שהרי מצטער מן הסם: שעושה בקעים בראשו מחמת חריפותו וצריך ריפוי לרפאותו ונזק אין לך נזק גדול מזה שלא יהיה לו שערות לעולם לחמם בהן ראשו גם בשת יש לו מזה הן בשעה שסכו כשאר מכה שיש לו בשת מה שרואין שהכהו וגם אח"כ במה שרואין שאין לו שערות ונעשה קרח:
ולנדנד ראשו: בטור כתב שער ראשו ועפ"ר דהוכחתי דל"ד קאמר שער ראשו דהנדנוד בראשו בשעת ריקודו נעשה גם בלא שערות (דאל"כ גם בגילח לו שערות היה לו לחייבו ועוד דא"כ בכלל נזק יחשב וכיון דכבר שילם לו נזקי דמי שערות שלו בכללו הוא השבת דשערות) אלא שכל זמן שראשו עליו יכאב אינו יכול להתעסק במלאכת ריקוד ונדנוד ראשו והוא שבתו והאי שבת לאו בכל ענין מתחייב בו אא"כ מלאכתו הוא בכך וכן הוא לשון הטור ז"ל ושבת אם הוא יודע לרקד בו ע"ש:
(ד) שער: כן הוא בטור ול"ד קאמר דהנדנוד בראשו בשעת רקודו נעשה גם בלא שערות דאל"כ גם בגילח שערו ה"ל לחייבו ועוד דא"כ בכלל נזק יחשב וכיון דכבר שילם לו נזק דמי השערות שלו בכללו הוא השבת דשערות אלא דכל זמן שראשו עליו יכאב א"י להחעסק במלאכת ריקוד ונדנוד ראשו והוא שבתו. שם.