לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט שסט ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

נטלו מוכסין כסותו והחזירו לו אחרת הרי אלו שלו מפני שזו כמכירה היא וחזקתה שנתייאשו הבעלים ממנה ואינו יודע בודאי שזו גזולה ואם היה ותיק ומחמיר על עצמו מחזירן לבעלים הראשונים (ובידוע שלא נתיאשו הבעלים צריך להחזירו לבעלים בחנם) (מרדכי ר"פ הגוזל בתרא):

מפרשים

 

ואינו יודע בודאי שזו גזולה:    כ"כ הרמב"ם בפ"ה דגזילה ואזיל לשטתו דס"ל אם ידע הלוקח שגזולה היא היה צריך הלוקח ליתן להנגזל דמי שווי' כי כן סבירא להו להרי"ף והרמב"ם בכל שינוי רשות ויאוש דאף דקנה הלוקח מ"מ צריך ליתן הדמים וכמ"ש המחבר בשמם בסי' שנ"ו ושס"א ובאינך מקומות ומהתימה על מור"ם ז"ל שלא כתב כאן שלדעת י"א שהזכיר שם והם ר"י והרא"ש אפי' ידע הלוקח שזו ודאי גזולה אפי' הכי הוא שלו וע' דרישה שהארכתי בזה לברר הדברים גם כתבתי לזה הוכחה לעיל בסמ"ע בסי' שס"א ע"ש ונראה שמור"ם ג"כ בשיטת הב"י והכ"מ אזיל שכתבו שמטעם אחר כ' הרמב"ם דמיירי שאינו יודע שזו גזולה ע"פ סוגיא דהגוזל בתרא (דף קי"ד ע"א) ע"ש וכתבתיהו בדרישה ומ"ה סתם מור"ם כאן דבריו אבל בדרישה כתבתי הנלע"ד לסתור דבריהן וגם ע' לעיל בסי' שס"ח מ"ש בסמ"ע בביאור דברי הרמב"ם והמחבר:
 

(ב) ואינו יודע בודאי שזו גזולה כו' עיין בסמ"ע ס"ק ח' עד כי כן ס"ל להרי"ף כו' נ"ל שצ"ל להראב"ד או להרמב"ן עיין בטור סי' שנ"ג וב"י שם:
 

(ג) בודאי:    עמ"ש בסי' שנ"ב ס"ק ז' וח' ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש