לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט שס ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אבל הגוזל עצים ושיפן וקצצן או חקק בהם ועשה כלים או שגזל צמר וצבעו או נפצו או לבנו או עשאו לבדים או שגזל לבינה ועשאה עפר או אבנים וסתתן או מעות והתיכן ה"ז שינוי בידו שאם יעשה מעות אחרות פנים חדשות הן וכן כל כיוצא בזה

(ואין נקרא שינוי אא"כ נשתנה שם הגזילה מכח השינוי) (טור סי"ד):

מפרשים

 

אבל הגוזל עצים ושיפן וקצצן כו':    בטור ס"ז כתב דשיפוי לא מיקרי שינוי אא"כ שיפן ונעשה בזה שינוי שם כגון שיפה העץ ועש' ממנו מכתשת ודוחק לומר שכוונת המחבר היה שעבד תרתי ששיפן וקצצן:

צמר וצבעו היינו בצבע שאינו יכול להעבירה:    וכמ"ש בס"ס שנ"ח:

נשתנה שם הגזיל':    ומה"ט כתב המחבר עצמו אחר זה בס"ט בגזל קורות גדולות ועשה מהן קטנות דלא קנה ובקצצן עד שנשתנה שמן קנה:
 

(ב) צמר וצבעו. היינו בצבע שא"י להעביר וכמ"ש בס"ס שצ"ח עכ"ל סמ"ע וכוון למ"ש בהג"ה שם דשינוי החוזר אינו קונה וטפי ה"ל ללמוד ממ"ש הרמב"ם והט"ו בכאן סעיף ה' וגם בסעיף ז' בצבעו כתבו כן להדיא ומלעיל ס"ס שנ"ח אין ראי' כ"כ דהא ר' ירוחם ס"ל דשינוי החוזר (אינו) קונה ואפ"ה פסק דאע"ג דיכול להעבירו הוי שינוי מיהו לענין דינא לא נראה כר' ירוחם ולא מטעמא שהקשה בב"ח מנ"ל לחלק בין צביעה ללבון דזה ל"ק כלל דהא רבנן דפליגי עליה דר"ש ס"ל הכי דלבון לא הוי שינוי וצביע' הוי שינוי אפילו יכול להעבירו וכדאיתא בש"ס ריש הגוזל קמא ונראה שזהו טעמו של ר' ירוחם שפסק כרבנן אבל באמת נראה דהיינו דוקא למ"ד שינוי החוזר קונה אבל למאי דקי"ל דאינו קונה א"כ כשיכול להעבירו לא הוי שינוי וכן מוכח להדיא בתוס' פ' מרובה סוף דף ס"ה וכן הוא בראב"ן דף פ"ט ע"ב:

(ג) או לבנו כו' תימה דבש"ס ריש הגוזל אמרי' דלבנו לא הוי שינוי כמו בראשית הגז וכ"פ המחבר עצמו בי"ד סי' של"ג ס"ג מיהו ברמב"ם לק"מ דכ' ונפצו ולבנו ובהלכות בכורים פ"י גבי ראשית הגז לא כ' רק לבנו לחוד ונראה דס"ל דלר' חייא דקאמר דכבריה כברויה בגפרית היינו דבתר הנפוץ מלבנו וכ"פ הרא"ש וטור ומהרש"ל דדוקא בלבנו ע"י גפרית הוי שינוי אבל על המחבר שכ' או לבנו קשה וצריך לומר דט"ס הוא בספרי המחבר וכן בע"ש:

(ד) אלא א"כ נשתנה שם הגזילה כו' טור. ובספר ת"ח חולק בלא טענה מוכרח' גם מה שהביא ראיה מהרמב"ם והמחבר שכתבו סתמא דשפוי מועיל דהוי שינוי ולא חילקו אינו ראיה דהא כתבו אח"כ בס"ט עד שנשתנה שמם כו' א"כ גם מ"ש ושיפן ר"ל שנשתנה שמם מחמת השפוי וכ"כ בע"ש הילכך אין לנו אלא דברי התוס' והרא"ש והטור והרב וכ"פ מהרש"ל:
 

(ו) או:    והש"ך כת' דט"ס הוא בדברי המחבר וצ"ל ונפצו ולבנו וכן הוא ברמב"ם ע"ש.

(ז) נשתנה:    וה"ט דקורות גדולות כו' שכת' המחבר בס"ט. סמ"ע.
 

(ה) אא"כ נשתנה שם הגזילה ובס' תורת חיים חולק בזה וכת' שכן דעת הרמב"ם והמחבר דלא בעינן נשתנה שם הגזילה וע"ש. אבל דעת הטור והרמ"א דבעינן נשתנה שם הגזילה וכ"כ תוס' ריש הגוזל קמא ע"ש וכן נראה מדברי הרב המגיד פ"א מגניבה ע' שם במ"ש הרמב"ם נשבר הכלי וכו' ואם רצו הבעלים ליטול כלי השבור נוטלין והקשה דהא כשנשבר ה"ל שינוי וקונה הגנב בשינוי ותירץ דאיירי בששמו עליו ע"ש. ובש"ך כת' דכן דעת הש"ע בסעיף ט' וכן פסק מוהרש"ל. מיהו נשתנה שם הגזילה נראה דלאו היינו שינוי השם ממש דא"כ שינוי מעשה לא משכחת כלל כיון דאם לא נשתנה שמו לא קנה ובנשתנה שמו תיפוק ליה דהוי שינוי השם אלא דשינוי השם בלא שינוי מעשה דהיינו שינוי השם שהוא חשוב וכמ"ש הרא"ש פרק מרובה גבי גנב טלה ונעשה איל ע"ש ובשינוי מעשה סגי לה בנשתנה שם הגזילה אפי' שינוי שמו בשינוי כל דהו. אך קשה מהא דפריך בפרק הנזקין דף נ"ג בהא דאמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק מהא דתנן גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך כו' תיובתא ואי נימא דאפי' בשינוי מעשה כל שלא נשתנה שם הגזילה לא קנה א"כ אפילו למאן דאמר היזק שאינו ניכר שמיה היזק וחשיב ליה שינוי מעשה וכמו דמפרשי תוס' שם ע"ש אכתי מצי אמר הרי שלך לפניך כיון דלא נשתנה שם הגזילה דמעיקרא לחם והשתא לחם וצ"ע:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש