שולחן ערוך חושן משפט שמב א

אין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאלתו אינו רשאי להשאיל לאחרים ואם השאיל לאחרים אפילו נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה חייב אא"כ יש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כמו שנתבאר בסי' רצ"א סעיף כ"ו:

הגה: מיהו דבר שא"א להבריח ולכפור בו כגון בית או ספינה מותר להשאיל (תשובות רשב"א אלף נ"ג ואלף קמ"ה). וע"ל סימן שי"ו:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אין השואל רשאי להשאיל כו': פי' אפי' לאותו דבר שנשאל לו והיינו דוקא במטלטלים משום דהשני יכול להבריחם וכדמסיק מור"ם בהגהתו ע"ז:

שעושה מצוה כו': ולא אמרי' בזה מסתמא דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה:

אא"כ יש לו ראי' כו': פי' דאם יש לו ראיה שמתה אצל השני מחמת מלאכה ואלו היה עושה בבית שואל הראשון אותה מלאכה היתה ג"כ מתה בה פטור גם השני ועיין מה שכתב בסמ"ע בר"ס ש"מ סק"ד לישב דל"ת מכאן למ"ש שם:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) ואם השאיל לאחרים כו' ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשישבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימ' את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לי אבל בהא דשמא שינה ונאנס' לא מהימן לי ומסתבר' דפטור ודוק:

(ב) חייב כו' לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודוק היטב נראה לי:

(ג) אא"כ יש לו וכ' הריטב"א ומיהו ש"ח או שומר שכר שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסי' כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר ושואל עכ"ל ב"י:

באר היטב

עריכה

(א) לאחרים: ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשנשבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימר את מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לו אבל בהא דשמא שינה ונאנסה לא מהימן לי ומסתברא דפטור. ש"ך.

(ב) חייב: לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודו"ק היטב נ"ל. שם.

(ג) בידו: וכתב הריטב"א ומיהו ש"ח או ש"ש שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסין כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר או שואל עכ"ל ב"י. שם.

קצות החושן

עריכה

(א) שאל ספר תורה וקשה לי דהא הר"ן כתב בתשובה סי' י"ט דשואל ספר לאו שואל הוי להתחייב באונסין כיון דהמשאיל נמי מצוה קעביד ומרויח פרוטה דרב יוסף ואין כל הנאה של השואל ע"ש וכאן משמע דחייב כדין שואל ואינו פטור אלא מחמת מלאכה ובתשובת מוהר"ם דפוס קרומינה ז"ל וששאלתני אם חייבים אתם לפרוע הספרים שנשרפו דגם פשוט הוא שאתם חייבין דשואל חייב באונסין עכ"ל. ואפשר דפוסק מוהר"ם כרבה ולא כרב יוסף וא"כ ה"ל כל הנאה שלו ובש"ע דפסק כרב יוסף ונקט שאל ספר תורה אפשר דנקט מחמת מלאכה לאשמועי' שאם עשה מלאכה אחרת דחייב אבל ה"ה דפטור באונסין וצ"ע:

(ב) ואם השאיל לאחרים. כ' בש"ך ז"ל חייב לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ לענין הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ סעיף ד' נ"ל עכ"ל ודבר גדול דיבר והיינו דאפי' למ"ד דשומר משעת פשיעה משתעבד להו דוקא פשיעה המחייב' אלא אפי' מתחל' הפשיעה אשתעבדי נכסי וכמ"ש הרמ"ה הובא בנ"י פ' הגוזל בהאי דשומר מאימת משתעבד וז"ל ונ"מ בשואל חמור לרכוב עליו שלוחו כו' אבל בשואל חמור לרכוב עליו הוא עצמו ונתנו לשלוחו ומתה בדרך ה"ל א"י אם החזרתיו ע"ש והיינו משום דכשמסרו לאחר אע"ג דאינו פשיעה גמורה ואם נאנס ביד השני פטור אפ"ה נכסי אשתעבד משעת התחלת פשיעה שמסרו לאחר ואם נאנס אח"כ ה"ל חזרה כמו למ"ד משעת משיכה וכבר ביארנו דבר זה בסי' ש"מ סק"ד ע"ש וזהו שכתב ונ"מ לענין הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ סעיף ד' נראה דט"ס הוא וראוי לכתוב לענין הדין שכתבתי סי' שמ"א סעיף ד' והיינו דשם כתב אם מתה ביד היורשין והניח אחריות נכסי' למ"ד משעת פשיעה פטורין היורשין אבל אם מסרו ליד אחר ומתה אח"כ אע"ג דכבר מת השואל אשתעבדי נכסי למפרע משעה שמסרו לאחר ואם הניח אחריות נכסים גובה מהם והש"ך קיצר בדבריו ולא הביא ראיה אבל דברים ברורים המה כמבואר אצלינו שם בסי' ש"מ סק"ד:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}