לדלג לתוכן

ש"ך על חושן משפט שמב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א

[עריכה]

(א) ואם השאיל לאחרים כו' ואם המשאיל רגיל להשאיל לאותו אחר פטור כשישבע האחר מיהו היכא דרגיל להפקיד אצל אותו אחר צ"ע אי נימא כיון דרגיל להפקיד אצלו תו ליכא למימ' את מהימנת לי בשבועה האיך לא מהימן לי או דלמא מצי למימר דוקא להפקיד מהימן לי אבל בהא דשמא שינה ונאנס' לא מהימן לי ומסתבר' דפטור ודוק:

(ב) חייב כו' לפרוע משעת שאלה לאחרים ונ"מ הדין שכתבתי לקמן סי' שד"מ ס"ד ודוק היטב נראה לי:

(ג) אא"כ יש לו וכ' הריטב"א ומיהו ש"ח או שומר שכר שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו לכ"ע חייב באונסי' כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט שוכר ושואל עכ"ל ב"י: