שולחן ערוך חושן משפט של א
שולחן ערוך חושן משפט · של · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
המקבל שדה מחבירו ליטע מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות (פי' עשרה אילנות בורים ושוממים לכל סאה אילנות יפים) לסאה (וי"א למאה) (טור ס"א וב"י בשם רמב"ם) יתר על זה מגלגלין עליו את הכל:
מפרשים
עשרה בוראות לסא': כן הוא גירסת הרמב"ם בפ"ח דשכירות די"א וכ' שם המ"מ דכן היה גירסת רבו אבן מאג"ש בגמ' פ' המוכר פירות ושכתב בפירושו ז"ל פי' מקבל עליו עשד שורות מבוריות לסאה א"נ י"ל עשר נטיעות מבוריות עכ"ל המ"מ והמחבר כתב כל' הגמרא והרמב"ם על פי גירסתם אבל הטור כתב ז"ל מקבל עליו עשרה אילנות בורין למאה וכן הוא גירסת רשב"ם בגמרא בפ' המוכר פירות וכתב ז"ל פועל שמקבל עליו ליטע כל שדה חבירו כשיעור שיכולין ליטע כגון ממטע עשרה לבית סאה מקבל בעל השדה י' בורות למאה אם יש עשרה אילנות שאין עושין פירות לא יצטרך מקבל ליטע אחרים תחתיהן דאורחייהו דאילנות להיות בהן בורות ומחיל יותר מכאן כגון י"א למאה מגלגלין עליו את הכל ויטע לו י"א תחתיהן דהשתא ליכא מחילה כלל עכ"ל אבל הרמב"ם ורבו המחבר שגורסין י' בוריות לבית סאה צ"ל דכתבו כן לפי דרך בני אדם הנוטעים יותר מי' לבית סאה דאל"כ קשה איך יקבל עליו בהיותם כולם בוריות ולא ישאר בידו כלום ולכאורה נראה דזה היה קשה להמ"מ ומ"ה פי' י' בוריות דלא קאי אאילנות אלא אעשר שורות מבוריות לסאה ור"ל סתם שדה עשוי שורות שורות וקאמר דאף אם בעשרה שורות מהשדה לבית סאה לא נטע ולא זרע בהן כלום אלא הניחם בורות צריך הב"ה לקבלן עליו ובפי' השני ישוב דר"ל עשר נטיעות מבוריות דדקדק וכ' נטיעות ור"ל דודאי אילנות גדולות שאין מדרך בני אדם ליטע הרבה בתוך בית סאה אינו צריך לקבל עליו י' לבית סאה אבל נטיעות דהיינו בעודם קטנים וכשרואה שתל שאין בהן סימן ברכה מניחם השתל ושותל אחרים וקאמר דאף אם קלקל שדיהו במטע עשרה נטיעות קטנות בוירות מ"מ צריך לקבלם עליו אבל פי' זה הוא דוחק גם מל' מור"ם שכתב אדברי המחבר ז"ל וי"א למאה כו' משמע דבעצם הפי' של בוריות והקיבול שיקבל עליו הב"ה אין חילוק בין המחבר לי"א אלא בשיעור השדה המה מחולקים דלהמחב' מקבל י' בוריות לכל בית סאה ולהי"א לא יקבלם כ"א למא' וכן מוכח מל' הכ' בד"מ דאהא דכ' הטור ז"ל צריך בעל השדה לקבל יו"ד אילנות בורין לכל מאה וכו' כ' עליו בד"מ וז"ל אבל הרמב"ם גורס בוראות לכל סאה ופירשו המ"מ יוד שורות של אילנות בורות לכל סאה א"נ י' אילנות עכ"ל ד"מ הרי דבמקום שכ' המ"מ י' שורות מבוריות הביא בד"מ לשונו י' שורות של אילנות בורות לכל סאה. ובמקום שכ' המ"מ בהאי א"נ י' נטיעות כתב הוא בלשונו י' אילנות הרי שלא חילק מור"ם בין נטיעות לאילנות ע"כ מחוורתא דס"ל למור"ם כמ"ש ראשונה דלדעת הרמב"ם ורבו איירי האי אם נוטעין לבית סאה הרבה אילנות ולא ע"ד שפי' רשב"ם הנ"ל ורוק:
מגלגלין עליו את הכל: דכל דבר שאין רגיל להיות אמרי' דמחמת דפשע בהן נעשה כן ומדפשע מגלגלין עליו את הכל ואמרי' דכולן נעשין בורות בפשיעתו ודומ' לזה איתא בגמ' וכתבו הטור והמחבר לעיל בסי' רכ"ט בשיעורים שנתנו למוכר כגון רובע קטנית לסאה חטים כו' דאי נראה שיש בהן יותר מגלגלין עליו את הכל מה"ט דאמרי' דערבן בידם וכעין זה כ' נמי הטור והמחבר בסי' רי"ח לענין המוכר לחבירו בית כור וא"ל בין חסיר בין יתיר כו' אלא דשם לא שייך ה"ט ע"ש בס"א:
(א) הכל: דכל דבר שאינו רגיל להיות אמרינן דמחמת דפשע בהן נעשה כן וכולן נעשו בורות בפשיעתו ולכך מגלגלין עליו את הכל ודומה לזה איתא בטור והמחבר לעיל סי' רי"ח ס"ח וריש סימן רכ"ט ע"ש. סמ"ע.