באר היטב על חושן משפט של
סעיף א[עריכה]
(א) הכל: דכל דבר שאינו רגיל להיות אמרינן דמחמת דפשע בהן נעשה כן וכולן נעשו בורות בפשיעתו ולכך מגלגלין עליו את הכל ודומה לזה איתא בטור והמחבר לעיל סי' רי"ח ס"ח וריש סימן רכ"ט ע"ש. סמ"ע.
סעיף ב[עריכה]
(ב) והפסיד: פירוש שנטען בפעם אחת זה אחר זה ובקצתן השביח ובקצתן הפסיד ובצירוף השבח וההפסד נשאר שבח יתר על ההפסד ומיירי שהיו בורות יותר משיעור הנ"ל או שהפסיד בענין אחר. שם.
(ג) ומנכין: בטור כת' ומסתלק והמחבר העתיק לשון הרמב"ם דגם הוא לא כתבו ומ"מ נראה דל"פ אהדדי שהרי ש"ס ערוך הוא בפרק המקבל דשתל הנוטע נטיעותיו של בעה"ב והפסיד דצריך לשלם ומסלקין אותו וכמ"ש הטור והמחבר בסוף סימן ש"ו וה"ה בזה והרמב"ם בעצמו כת' לאותו כלל בפ"י משכירות והמחבר סמך אמ"ש בסי' ש"ו. שם.
סעיף ג[עריכה]
(ד) מיהו: לא ירדתי לסוף דעת הרב דמשמע דר"ל דאע"פ שהשתלן אינו נוטל רק שתות לא יוכל להסתלק בלא רשות בעל השדה ובב"י שם לא קאמר אלא כשרוצה ליטול החצי או רביעית ולומר אכניס אריס אחר במקומי אבל כשאינו רוצה ליטול רק השתות משמע בנ"י שם להדיא וברמב"ן בספר המלחמות דיכול להסתלק בלא רשות בעל השדה וכן משמע בש"ס ופוסקים וצ"ע. ש"ך.
סעיף ד[עריכה]
(ה) שהזקינו: הטעם דכל אילן עומד להיות זקן ודבר שדרכו בכך מתחלה ירד לתוכו אדעתא דהכי לחלוק בעצי הגפנים כשיזקינו כמו שחולק בכל שנה בזמורות ובענבי הגפן שקוצצין אבל שטיפת האילן הוא דבר שאינו שכיח מש"ה אינו נוטל בו אלא השתות שהרי יצטרך בעל השדה לשכור אריס ויתן לו שליש השבח וישאר לבעל השדה חצי השבח. סמ"ע.
(ו) שטפן נהר: פירוש בין ששטפן ועקרן לגמרי בין ששטף הקרקע מעל גבי שרשים ומכחש האילן עד אשר יתקננו להיות משובח בקרקע כבתחלה. שם.