שולחן ערוך חושן משפט רסב יט
<< · שולחן ערוך חושן משפט · רסב · יט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
מצא כלי ולפניו פירות הפירות שלו והכלי נוטל ומכריז שאני אומר הכלי של א' והפירות של אחר והרי אין בהם סימן ואם מראים הדברים שהם של אדם אחד חייב להכריז כיצד היו אחורי הכלי לפני הפירות הרי אלו שלו היו פני הכלי לפני הפירות חוששין שמא מן הכלי נשפכו ואם היו [אוגנים (פי' שפת הכלי כפולים לתוכו רש"י)] לכלי אע"פ שפניו כלפי הפירות הרי אלו שלו שאילו נשפכו מהכלי היה נשאר מהם בתוכו מפני האוגנים היו מקצת הפירות בכלי ומקצתה בארץ חייב להכריז:
מפרשים
ואם היו אזנים לכלי: ל' הטור אוגני':
היה נשאר מהן בתוכו: בגמ' חילק בין צני ופירי לכובא וכיתנא וכתבו הטור וכתב חילוף פי' דרש"י ור"י ע"ש ובפרישה וכן פסק הרא"ש לחומרא והמחבר נמשך אחר דברי הרמב"ם דס"ל דר"פ פליג ארב זביד ולא חילק בהכי ומהתימה על מור"ם שהשמיטו מלכתוב דעתם בלשון י"א כיון שהוא חומרא להחזיר אבידה שהוא מצוה דאורייתא וכמ"ש הרא"ש דאזלי' בו לחומרא:
(כג) נשאר: בש"ס מחלק בין ציני ופירי לכובא וכיתנא הביאו הטור וכתב חילוף פי' דרש"י ור"י וכ"פ הרא"ש לחומרא והמחבר נמשך אחר דברי הרמב"ם דס"ל דר"פ פליג ארב זביד ולא חילק בהכי ומהתימא על הרמ"א דהשמיט מלכתוב דעתם בלשון י"א כיון שהוא חומרא להחזיר אבידה שהוא מצוה דאוריית'. סמ"ע.
(ב) ואם מראים הדברים שהם של אדם אחד בגמ' וברמב"ם ופוסקים סתמו הדברים ולא ידעינן שיעור הקורבה כמה ער שיהי' נראה שהוא מן הכלי. ונראה מהא דאמרי' בע"ז ר"פ ר' ישמעאל גבי אבנים שנמצתו בצד מרקוליס ואמרו שם במקורבות כ"ע ל"פ דאסור כו' ובמסקנ' שם בש"ס אמרו דמודה ר"ע בנמצא אבנים תוך התפיסה של המרקוליס שהוא תוך ד' אמות ע"ש פירש"י וא"כ נרא' דה"ה הכא עד ד' אמות ה"ל מן הכלי יותר מד' אמות לא הוי מן הכלי ולשטת תוס' שם גם למסקנ' דגמ' לא הוי מחורבות אלא שיעור אמה או חצי אמה ויותר מוכן ה"ל רחוקות והא דאמר ר"ע תוך התפיסה אסור דהוא ד' אמות היינו משום דעושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול ע"ש וא"כ ה"נ מצא פירות בצד הכלי לא הוי מן הכלי אלא בנמצא תוך חצי אמה או אמה. אמנם קשה דהא קי"ל רוב וקרוב הלך אחר הרוב וכדאית' פ' לא יחפור וכתבו שם תו' דאפי' בקורבה דמוכח אזלינן בתר רוב' וא"כ מתני' דמצא פירות בצד הכלי אמאי לא אזלינן בתר רובא ואינו של בעל הכלי וכן שם במרקוליס דאמרו במקורבות כ"ע ל"פ דאסורות אמאי לא אזלינן בתר רובא ולאו מן המרקוליס הוא. והנה לפמ"ש הרמב"ן פ' לא יחפור שם ניחא ע"ש שכתב ז"ל אבל עלבי מצנעי פי' ודאי דמצנעי ואפי' לר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אסור דכי הא לאו קרוב בלחוד הוא אלא במקומו ממש וחזקה כאן נמצא כאן הי' וה"ל קרוב ומצוי וליכא למ"ד רוב עדיף עכ"ל וא"כ ה"נ י"ל במקורבות למרקוליס תוך ד' אמות לפי' רש"י או תוך אמה לפי' תו' לאו קרוב בלחוד הוא אלא חשיב מקומו ממש וה"ל קרוב ומצוי וה"ה ה"נ במצא פירות בצד הכלי. ובזה ניחא הא דאמרו במקורבות כ"ע ל"פ דאסור דהיינו ר' אמות ובכל מקום קרוב מיקרי עד כמה שמקורב לזה טפי מזה ה"ל קרוב אלא משום דרוב וקריב הלך אחר הרוב להכי בעינן ד' אמות בכדי שיהי' מקומו ממש אבל לפמ"ש הרא"ש שם פ' לא יחפור דלדידן נמי עינבי שרי כיון דקי"ל כר' חנינ' דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ע"ש וא"כ אפי' במקומו ממש אמרינן רוב וקרוב הלך אחר הרוב א"כ קשי' הך דמצ' פירות בצד הכלי וכן הך דמרקוליס דאפי' תוך אמה נמי ניזל בתר רובא כיון דרוב' עדיף וצ"ע. ובתורת חיים פרק לא יחפור העלה שם דהא דא"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב דהיינו דוק' בקורבה דאינו מוכח אבל קורבה דמוכח קרוב עדיף וע"ש שכתב דעד חמשים אמה ה"ל קורבה דמוכח. אמנם ר"פ ר' ישמעאל שם מוכח להדיא דרחוק מן המרקוליס יותר מד' אמות ודאי מותר דהא ס"ל לר"ע דחוץ לתפיסה מותר ואי נימ' עד חמשים אמה חשיב קורבה דמוכח ועדיף מרובה א"כ חוץ לד' אמות אמאי מותר. וע' ב"ש באה"ע סי' י"ז ס"ק ס"ט וז"ל וכל זה איירי כשנמצ' בבגדיו אשר לבוש ארנקי או נמצ' בידו טבעת אבל אם נמצ' ארנקי סמוך לו לא מהני כי יש לו' הארנקי מונח מאז ומקדם ואין לדמות דינים אלו להא דאמרי פרק א"מ אם נמצ' פירות סמוך לכלי כמ"ש בח"מ סי' רס"ב ופשוט בעיני עכ"ל ופשיטותיה דידיה לא נדע דנרא' דהו' דומה ממש להך דהכא וכן בהאי דר"פ רבי ישמעאל דאמרו במקורבות כ"ע ל"פ דאסור ושיעור סמיכת הארנקי לגוף נראה נמי דהוא תלי' במחלוקת רש"י ותוס' במקורבות דמרקוליס מתוך אמה עד ד' אמות וכמו שכתבתי: