לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רס ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המוצא קציעות בדרך אפי' בצד שדה קציעות הרי אלו שלו וכן תאנה שהיא נוטה לדרך ונמצאו תאנים תחתיה מותרים שהבעלים מתייאשים מהם מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהם אסורים ותמרי' שמשירם הרוח מותרים שחזקתן שהבעלים מחלום לכל אדם מפני שהבהמות והחיות אוכלים אותם מחמת מתיקותם ואם היו של יתומים שאינם בני מחילה אסורים וכן אם הקפיד בעל השדה והקיף מקום האילנות או תיקן מקום שיפלו בו הנובלות עד שילקטם הרי אלו אסורים שהרי גילה דעתו שלא מחל:

מפרשים

 

קציעות:    הן תאני' שנתייבשו בשדה שחותכין אותן מהאילן ומניחן בשדה לייבשן כדי להיותן עומדין ומקיימין זמן ערוך:

שהבעלי' מתייאשי' מהם:    בגמרא אמרו דדרך תאני' ותמרי' ליפול מהאילן ומ"ה נתייאשו מהנופלי' מהאילן אפילו קודם נפילתן ממנו דאל"כ הוי יאוש שלא מדעתו ובאיסור' בא ליד המוצא וגם הקציעות בשע' שבא הבע"ה ליטול מהן לישא לביתו משום חשיבתן מרגיש מיד בנפילתן ומתייאש מהן קודם שבא ליד המוצא ועי' פ"ר:

עם נפילתה נמאסת:    לכאורה היה נראה דזה הטעם הוא ג"כ בקציעות דאל"כ ה"ל להרמב"ם והטור והמחבר לכתוב טעם בהן למה הן של מוצאו ועפ"ר דשם כתבתי דז"א אלא הן של מוצאן מטעם שכתבתי לפני זה:

והקיף מקום האילנות:    פירוש שלא יכנסו בהמות וחיות שם:

או תיקן מקום שיפלו כו':    נראה דזה קאי גם אתאני' הנ"ל דאם תקנו מקום שיפלו שם לא נתייאש אם לא שתאמר שבנפילתן ממקום גבוה אפילו על דבר נקי ורך הם נמאסי' והוא דוחק:
 

(יז) מתיאשים:    בש"ס אמרו דדרך תאנים ותמרים ליפול מהאילן ומש"ה נתייאשו הבעלים מהן אפילו קודם נפילתן דאל"כ הוי יאוש שלא מדעת ובאיסורא בא ליד המוצאן גם הקציעות בשעה שבא בעה"ב ליטול מהן לישא לביתו משום חשיבותן מרגיש מיד בנפילתן ומתייאש מהן קודם שבאו ליד המוצאן. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש